Die Torah - Die fünf Bücher Mose
כל זכר בכהנים יאכל אתה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַמְחַטֵּא אוֹתָהּ הָאָמוּר לְמַעְלָה לֹא לְהוֹצִיא שְׁאָר הַכֹּהֲנִים, אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְחִטּוּי:
Jeder Männliche unter den 22 Priestern esse es, daraus lernst du, daß derjenige, der es zum Sündopfer bereitet, was oben (V. 19) steht, andere Priester nicht ausschließen will, sondern nur den ausschließt, der nicht zum Dienste geeignet war.
קדש קדשים הוא , כבר אמר כן למעלה , ויראה לי שהראשון על החטאת עצמו לקבוע לו צפון , והשני על הבשר הנשאר לכהני' שגם היא ק"ק וצריך שינהגו בו כאמור לאכלו כל זכר לפני' מן הקלעי' כדרך שנא' בשירי מנחה , לפי שבחטאת הפנימיו' יש הבדל בין דם וחלבי' לבשרן , דם וחלב קרב על המזבח , והבשר נשרף חוץ למחנה , שמא תאמר כל שכן שבשר חטאת החיצונית נבדל מאד מן הדם והחלבי' לענין קדושתו , הוצרך לומר ק"ק היא שגם היא מאשי ה' חלק לכהני' , וכמ"ש במנחה :
V. 22. כל זכר בכהנים וגו׳, siehe V. 19. Auch hier ist durch יאכל אותה die Berechtigung an der חלוקה teilzunehmen ausgedrückt. Die Erlaubnis zum Essen ist Kap. 21, 22 allen Priestern, auch dem בעל מום, eingeräumt. Hier wird für בעל מום die Ausnahme statuiert, daß, obgleich er nicht ראוי לחטוי ist, er gleichwohl bei der חלוקה beteiligt wird (Sebachim 102a). Siehe zu Kap. 21, 17 f. — Im Zusammenhange mit dem Vorhergehenden wird dadurch מריקה ושטיפה nur auf קדשים כשרים die zur אכילה tauglich sind, beschränkt (Sebachim 96b) und durch die, immer als Beschränkung der Beschränkung aufzufassende doppelte Beschränkung, מיעוט אחר מיעוט קדש קדשים היא und אותה, auf alle קדשים ausgedehnt und nur תרומה ausgeschlossen (Sebachim 96b; תוספו׳ daselbst).
Die Bestimmung, daß nur זכרי כהונה die Erlaubnis zum Genusse zusteht, gilt übrigens von allen קדשי קדשים – auch für שלמי צבור (Sebachim 55a).