Die Torah - Die fünf Bücher Mose
וכחש בה. שֶׁכָּפַר על אחת מכל אֵלֶּה אשר יעשה האדם לחטא וּלְהִשָּׁבַע עַל שֶׁקֶר לִכְפִירַת מָמוֹן:
Und hat es abgeleugnet; wenn er eins von all diesen abgeleugnet hat, wobei ein Mensch zu sündigen und falsch zu schwören pflegt, um Geld abzuleugnen.
או מצא אבדה וכחש בה , כבר אמר וכחש בעמיתו בפקדון , וחוזר על כל הנזכרים , ולמה חזר לומר באבדה וכחש בה ? לפי שארבעה הראשונים יודע את בעל הממון , ומכחש בפקדון וגזל ותשומת יד ועשק עצמן , ואומר שאינו יודע מהן כלום , אבל אבדה שמוצא פעמים אינו יודע למי היא , ובעל האבדה שרואה אבידתו תחת ידו ותובעה , יוכל לכחש בו שמא שקר דובר , ואינו חייב עד שיכחש בה , כלומר באבדה עצמה , שטוען שלא מצא אבדה כזו , וזוהי כחש בוודאי · ונשבע על שקר , כולל כל המחשם הנזכרים , כי אחר שכחש , נשבע על שקר או בפקדון או על כל אחת מהן , וראב"ע ז"ל אמר פרושו או נשבע על ממון שיבקש אדם ממנו , והעד או מכל אשר ישבע עליו לשקר , והוא כדרך שפי' למעלה תשומת יד שותפות , ואינו נכון כמו שאמרנו שתשומת יד גם הלוואות , וגם הראיה שהביא אפרש בעז"ה , שאיננה כמו שחשב , ונראה שבדעתו כי לבד בכפירת ממון שבא לידו בהיתר צריך שישבע לשקר , ובאחרים שהן מעניני הגזל חייב בכל האמור בפרשה גם אם לא נשבע עליהן לשקר. ואינו כן אלא האמת כמו שקבלו חכמינו ז"ל שהתורה מדברת בשבועת הפקדון · שקר , לא אמר על כחש , שאפילו בדבר שאינו מכחישו , כל שנשבע על שקר חייב , כגון שמכר לו יין בלול במים , וחברו אינו יודע , אלא שאמר לו יין שקניתי ממך אינו טוב · והוא נשבע שהיין טוב ואין בו תערובת כלל , הרי נשבע על שקר בדבר שבממון וחייב , [° א"ס , לפי פשוטו של מקרא נראה לי , שהנשבע על כחש אפשר שהוא שוגג , ומכחש בעמיתו מה שהוא תובע ממנו ונשבע על כחשו , והוא לא ידע , לכך נ"ל על שקר , שכל המשקר יודע שאין הדבר כמו שהוא אומר °] · על אחת , פי' רש"י ז"ל על אחת מכל אלה אשר יעשה האדם לחטוא ולהשבע על שקר לכפירת ממון · ואפשר לפי שזכרה תורה חמשה אלו , דבתה תורה גל מה שדומה לחמשה הללו , כמו מכחש בגנבה , או מערב מים ביין בלבקיי בשמן , מי מעיין בדבש וכיוצא השנויין בת"כ , על כלם חייב , ואמרו וכחש בעמיתו יכול בדברים ת"ל בפקדון , דבר שבממון , אי מה פקדון שאין לו רשות להוציאו , ת"ל בתשומת יד , אי מה אלו שיש בהן מתנת יד , ת"ל בגזל , אי מה שלשתן דברי' נטלים מרשות בעליהן , ת"ל עושק שאינו נוטל אלא כובש מה שצריך ליתן , אי מה אלו שדעת שניהן יודעת , ת"ל אבדה , אי מה אלו דברים שאפשר לדעתן , ת"ל על שקר אפילו המערב מים ביין וכיוצא , שאי אפשר לדעתן , אי מה אלו נזקים של ממון , מניין חובל אדם באדם קניין בקנין קניין באדם אדם בקניין , ת"ל על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטוא בהנה · וזה באמת ברור גזול במקרא , שהתורה זכרה רק אחד מכל מין שאפשר להמצא , ומהן למדין כלם :