Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ונודעה החטאת אשר חטאו עליה , אם ואשמו ענינו שיודעים ששגו ורוצים בכפרה , נכתב ואשמו על שנודע להם מדעתם , ואחריו ונודעה החטאת ע"י אחרים , אם הראו להם חכמים בישראל שהורו להתיר האסור , ויותר נראה שבא על הקהל , כלומר שנודעה לב"ד שחטאו הקהל על פיהם , כי לדעת שחטאו הקהל הוא לחכמים לא לכל הקהל , על כן לא נאמר ונודעה להם החטאת כמו שכתוב בנשיא ויחיד בשגגת מעשה , כי כאן נודע החטאת לב"ד , והב"ד אומרים לקהל שטעו ושגו ושצריכין להביא כפרה על חטאתם : [° א"ה בל"א מתורגם אשם (דיא שולד געוואהר ווערדן) , כמו שביאר המבאר , אלא שבצבור לא נאמר או נודע כמו בנשיא וביחיד , כי אם ונודעה , כי ביחיד אפשר שיכיר החוטא מעצמו שחטא ורוצה להתכפר , וזהו ואשם , ואפשר שיודיעוהו אחרים , ויתחייב קרבן , וכך נאמר או הודע , אבל בצבור הכל בכלל , הן האשמים והן המודיעים , לכך נאמר ונודעה החטאת , עיין תרגום אשכנזי°] : עליה , בנשיא נאמר אשר חטא בה , כי הנשיא הוא העושה , אבל ב"ד חייבין על ההורא' והקהל הם העושים שעשו ע"פ ב"ד , כתוב עליה : והקריבו הקהל , והקדישו : הקהל , בברייתא ובמשנה נחלקו תנאים כמה פרים מביאין , י"א כל שבט נקרא קהל ומביא , וי"א קהל מביאין וב"ד מביאין , וי"א ב"ד ולא קהל מביאין : (טו) זקני העדה , מן המיוחדים שבסנהדרין , ר' יהודה אומר חמשה , ר' שמעון אומר שלשה : ידיהם , לשון רבים ידי כל יחיד ויחיד , כן דרשו בת"כ , ופרשנוהו בפי' וסמך הנאמר בעולת בקר : ושחט את הפר לפני ה' , בצפון :
V. 14. והקריבו הקהל פר וגו׳ : die nationale Gesamtheit, nicht das ב׳׳ד הגדול bringt nach der als Halacha rezipierten Lehre des ר׳׳י (Horiot 4b) das den Irrtum des ב׳׳ד sühnende Opfer. Es erscheint da die Nation in wahrhaft organischer Einheit. Das ב׳׳ד הגדול ist die intelligente Seele des nationalen Körpers, die עיני הקהל, die Nation stellt daher für ihr ב׳׳ד den פר hin und mahnt sich und es, wie es sich als פר im Dienste Gottes zu bewähren haben sollte. Und zwar tritt höchst bedeutsam die Nation hierbei in ihrer zwölfgliederigen Einheit auf. Wir haben bereits wiederholt zu bemerken Gelegenheit gehabt, wie für die Lösung des der Nation bestimmten Ideals der Lebensentfaltung sie nicht als schlechthinnige Einheit, sondern als קהל עמים. (Bereschit 28, 3 u.48, 4), als קהל גוים (das. 35, 11) begriffen wird, und diesem gemäß tritt in diesem Gesamtheitsopfer zur Sühne der durch den Irrtum der Gesamtheitsintelligenz veranlassten Verirrungen die Nation nicht als ein פר, sondern als zwölf פרים hin. Jeder Stamm, auch die von der Verirrung freigebliebene Minorität, stellt für das ב׳׳ד הגדול einen פר, und zwar wie in Jakobs Segen und auf dem אפוד und חשן des Hohenpriesters Ephrajim und Menasche als Stammeseinheit, als שבט יוסף, also im Ganzen zwölf Stiere (Horiot 5b). Jeder Stamm in der Eigentümlichkeit seiner Stammesaufgabe hat die פר-Erfüllung vom ב׳׳ד הגדול zu erwarten. Und zwar werden diese פרים nicht aus der Gesamttempelkasse, תרומת הלשכה, wie die anderen קרבנות צבור, bestritten, sondern die Kosten ihrer Anschaffung von jedem einzelnen besonders erhoben (daselbst 3b). Es kam somit der Irrtum des ב׳׳ד הגדול jedem einzelnen jüdischen Bürger besonders zum Bewußtsein.