Die Torah - Die fünf Bücher Mose
על העלה. מִלְּבַד הָעוֹלָה; לִמְּדָנוּ שֶׁתִּקְדֹּם עוֹלַת תָּמִיד לְכָל קָרְבָּן עַל הַמַּעֲרָכָה (זבחים פ"ט):
Auf dem Ganzopfer, außer dem Ganzopfer; daraus lernen wir, daß das beständige Ganzopfer jedem Opfer auf der Brandstätte vorangeht.
והקטירו אתו , מלת אותו שב על קרבנו שבראש הענין , כי האימורין הם הקרבן , ואילו היה נסמך לפסוק שלפניו , היה ראוי לומר אותם , כי האמורין רבים : אבל בעז נאמר והקטירם ( פסוק ט"ז ) ושם אפרש בעז"ה : על העלה , מלבד העולה , למדנו שתקדים עולת תמיד לכל קרבן על המערכה, כן פי' רש"י ז"ל , ולא מצאתיו בת"כ גם בגמרא לא למדוהו ממקרא זה כמו שאמרו (מנחות מ"ט) וערך עליה העולה ואמר רבא העולה עולה ראשונה , והתוספות ז"ל תמהו גם על זה ואמרו דבפ' כל התדיר למדו כן מפסוק מלבד עולת הבקר , ועתה מוסיף רבינו ז"ל פסוק שלישי ? ועוד ששלמים נדבה ואיך תקדמנה לתמיד שהוא עולת הצבור , אבל יראה לי על העולה , כמו על הכבד , אצלו ובסמוך לה , לפי שבפרשת העולה אמר ונתנו בני אהרן הכהן וגו' וערכו עצים על האש , וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים וגו' ( פרשה א' ח' ) , ולפי שהיה צריך לחזור ולומר כל הסדר האמור להלן לכן אמר תחת כל זה על העולה , כלומר סמוך לה, כסדר שערך נתחי העולה על עצים ערוכים על האש, כן יערוך אימורי השלמים על עצים הערוכים על אש: אשה, פרשנוהו (פרשה א' ט'), כי חלבי השלמים מאכל אש הוא, ומלת אשה נאמר בבקר ובכשב ובעז , אבל ריח ניחח נאמר לבד בבקר ובעז ולא בכשב , לה' נאמר לבד בבקר ובכשב ולא בעז, ולחם נאמר בכשב לבדו, ולא בבקר ועז, ואמרו רבותינו מניין ליתן את האמור בכלן בכל אחד ואחד , ת"ל אשה אשה אשה לגזירה שוה :