Die Torah - Die fünf Bücher Mose
הכסלים. פלנק"ש בְּלַעַז; שֶׁהַחֵלֶב שֶׁעַל הַכְּלָיוֹת כְּשֶׁהַבְּהֵמָה חַיָּה הוּא בְּגֹבַהּ הַכְּסָלִים מִלְּמַטָּה, וְזֶה הַחֵלֶב שֶׁתַּחַת הַמָּתְנַיִם — שֶׁקּוֹרִין בְּלַעַז לונבי"לוש — לֹבֶן הַנִּרְאֶה לְמַעְלָה בְּגֹבַהּ הַכְּסָלִים, וּבְתַחְתִּיתוֹ הַבָּשָֹר חוֹפֵהוּ:
היתרת. הוּא דֹּפֶן הַמָּסָךְ שֶׁקּוֹרִין איברי"ש, וּבְלָשׁוֹן אֲרַמִּי חִצְרָא דְּכַבְדָּא:
על הכבד. שֶׁיִּטֹּל מִן הַכָּבֵד עִמָּהּ מְעַט, וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר וְאֶת הַיֹּתֶרֶת מִן הַכָּבֵד (ויקרא ט'):
על הכבד על הכליות. לְבַד מִן הַכָּבֵד וּלְבַד מִן הַכְּלָיוֹת יְסִירֶנָּה לְזוֹ:
Den Lenden, Flanken in anderen Sprachen; denn das Nierenfett befindet sich, wenn das Tier lebt, in der Höhe der Lenden und unterhalb derselben; und das ist das Fett unterhalb der Hüften, die man in anderen Sprachen Lenden nennt; das Weiße, das oben in der Höhe der Lenden sichtbar ist, und seine untere Seite wird vom Fleisch bedeckt. Das Zwerchfell, das ist die Scheidewand, die man in anderen Sprachen Decke, Netz nennt; und im Aramäischen Vorhof der Leber (Onk.). Neben der Leber, er soll etwas von der Leber mitnehmen, und an anderer Stelle sagt er (9, 10), das Zwerchfell von der Leber. Neben der Leber, neben den Nieren, außer der Leber und außer den Nieren entferne er dieses.
ואת שתי הכליות , תמיד אמר הכתוב לשון זה שתי הכליות , וכליות שתים במשמע ולמדו רבותינו שאם חסרה כוליא אחת מחמת חולי פסול : ואת החלב אשר עלהן , שנו בת"כ לא הבשר שעליהן , אעפ"י שהכליות עצמן בשר ולא חלב : הכליות , נקראו כליות בעבור כח תאות המשגל , כמו נכספה וגם כלתה נפשי , מפי' ראב"ע ז"ל , ורבותינו ז"ל אמרו לב מבין כליות יועצות , כלומר עליהן פועל כח העצה שבנפש , והוא ענין אמתי , כי כמו מן התאוה שבכליות , בא מעשה החבור והתולדה , כן עצה בלשון הקדש על הסכמה גמורה , כמו שבארנו בבית שלשי מס' גן נעול , ומן ההסכמה הגמורה יבוא המעשה , ולא אאריך פה : אשר על הכסלים , יש בזה מחלוקת תנאים בת"כ ובפי' רש"י ז"ל הכסלים , פלנקין בלע"ז שהחלב שעל הכליות כשהבהמה חיה הוא בגובה הכסלים למטה , וזהו החלב שתחת המתנים שקורין לונבילו"ש , לובן הנראה למעלה בגובה הכסלים ובתחתיתו הבשר חופהו , והוא לשון מגומגם , [°ולשון הרב המעתיק , כך הנוסחא בספרי' הנדפסי' , והיא בלתי מתוקנת , כי מה ענין בגובה הכסלי' למטה , וברש"י כ"י ישן שבידי מצאתי כלשון הזה , הוא (ר"ל החלב) בגובה הכסלי' , והם (ר"ל הכליות) מלמטה , וכן הוא ברש"י כ"י עם רשב"ם , וכל הדבור שם בלשון הזה , שחלב הכליות כשהבהמה חי' בגובה הכסלים , והם מלמטה , שתחת המתנים לובן הנראה בגובה הכסלי' ובתחתיתו הבשר חופהו ע"כ , ונראה שהוא מדוקדק היטב · והנה פלנק"ש בל"א (לענדן , דיכנן) , לונביל"ש בל"א (נאבל), והוא הטבור, ואף בזה נוסח' הכ"י נראה מדוקדקת, ששם נשמע הלעז הזה°]: הכסלים , מגזרת כי כוכבי השמים וכסיליהם (ישעי' י"ג י') , מפי' ראב"ע ז"ל · ואיני יודע מה ענין זה לזה , ועוד הנפרד מן כסלים כֶּסֶל , כמו ויעש פימה עלי כסל (איוב ט"ו כ"ד) , ונפרד כסיליהם הוא כְּסִיל , ולדעתי כמו שהלב מבין , וכליות יועצות, כן הכסלים מקום הבטחון , כי מחלת המקום הזה גורמת פחד דאגה ועצבון , הנקראת אלי היפאקאנ"דרי [°א"ה , בלשון יון (היפאקאנ"דר) שם לחלק מן הבטן, מקום הכבד והטחול וקצת האצטומכא , וממנו נגזר שם החולי מאלו"ס היפאקאנדרי"אקוס°] , שבהיות בחלקים אלו דם נעכר ולחה זרה תוליד המחלה הזאת , ועליה נאמר כי כסלי מלאו נקלה (תהלים ל"ח ח') , ונקלה לחה מחליאה , ומטעם זה עצמו כל עוזב יראת אלהיו ופחדו ובוטח על חילו ועל שרירות לבו , נקרא כסיל , וזה הפך מן החכם , על כן נאמר חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח (משלי י"ד ט"ז) , ועל הבטחון אמר אם שמתי זהב כסלי (איוב ל"א כ"ד) , ועל הבוטחים בה' אמר וישימו באלהים כסלם (תהלי' ע"ח ז') , ועליו נאמר כי ה' יהיה בכסלך (משלי ג' כ"ו) , ואולי מטעם זה עצמו אמר כוכבי השמים וכסיליהם , כי הככבים הם השבעה הידועי' הנראים לנו , והכסילים הם המשרתים שקוראים סטאלי"טין או טראבאנ"טין , ולפי שנראין כבוטחים על כוכביהם שהולכים תמיד במעגלותיהם ומתנועעים מסביב להם ומקבלים אורם מהם , נקראים כסילים : היתרת על הכבד , פי' רש"י הוא דופן המסך (שקורין איברו"ש) [עיין פ' תצוה (שמות כ"ט י"ג) , והוא בל"א (דס נעץ)], ובלשון ארמי חצרא דכבדא , ורשב"ם ז"ל פי' שמיותר וגדל על הכבד : על הכבד, שנו בת"כ הדבר שקול , אם יטול מן הכבד על היותרת , או מן היותרת על הכבד , כשהוא אומר (פרשה ט' י') ואת הכליות ואת היותרת מן הכבד מן החטאת הקטיר המזבחה , למדנו שיטול מן הכבד על היותרת , פי' ראב"ד ז"ל שאין לומ' על הכבד מלבד הכבד , כמו על כל לבונתה (פרש' ב' ב') , או על כמו עם כמו על צאן לבן (בראשי' ל' מ"א), שאם כן היה לו לומר יסירם , וכן אין לומר שיטול הכבד כלו ומעט מן היותרת עמו , שא"כ היה לו לומר יסירנו (ולדעתי הכבד כלו אי אפשר , שבמקומות רבות מפורש הקרבת היותרת והכבד לא נזכר בשום מקום) ועל כרחך על סמוך לו כמו על הנשים (שמות ל"ה כ"ב) , וללמדנו שיטול קצת הסמוך לניטל , ועכשיו הדבר שקול אם היותרת ניטל כלו וקצת מן הכבד הסמוך , או שמניח מעט מן היותרת דבקה בכבד , כשהוא אומר להלן ואת היותרת מן הכבד , משמע שלוקח היותרת כלה ומפרישה מן הכבד , והקטירה המזבחה , וכאן אמר על הכבד , למדנו שלוקח מעט מן הכבד עמה : על הכלית יסירנה, מלבד הכליות , וכן פי' רש"י ז"ל לבד מן הכבד ולבד מן הכליות יסירנה לזו , פי' דבריו לבד המועט מן הכבד , כדמוכח מכתוב דלהלן וכמו שאמרנו , כי לא רצה רבינו ז"ל לפרש על הכבד כמו מן הכבד , שלא מצינו שמוש זה בלשון על , וכמו שאמר ראב"ד ז"ל , ועם זה נסתלקה תמיהת רא"ם ז"ל , אבל לפרושנו מתפרש על סמוך , ושעור הכתוב ואת היותרת יקח כלה סמוך לכבד , שנוטל קצת מן הכבד עמה , מלבד הכליות הנזכר קודם לכן , ואין לפרש על הכליות עם הכליות , שהרי היה צריך לומר יסירם , אבל עדיין אין טעם למה נזכרו הכליות פעם שנית , אולי לפי שאמר ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן , הייתי אומר שלוקח הכליות בעבור חלביהן ושגם הן חלב , חזר להדמותן ליותרת שבדונין כמהם , ואין שם חלב עליהן לאסרן באכילה :