Die Torah - Die fünf Bücher Mose
וביום הראות בו בשר חי. אִם צָמְחָה בוֹ מִחְיָה הֲרֵי כְבָר פֵּרֵשׁ שֶׁהַמִּחְיָה סִימָן טֻמְאָה? אֶלָּא הֲרֵי שֶׁהָיָה הַנֶּגַע בְּאֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה רָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵין מִטַּמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה — לְפִי שֶׁאֵין נִרְאֶה הַנֶּגַע כֻּלּוֹ כְאֶחָד, שֶׁשּׁוֹפְעִין אֵילָךְ וָאֵילָךְ (נגעים פ"ו; קידושין כ"ה) — וְחָזַר רֹאשׁ הָאֵבֶר וְנִתְגַּלָּה שִׁפּוּעוֹ עַל יְדֵי שֻׁמָּן, כְּגוֹן שֶׁהִבְרִיא וְנַעֲשָֹה רָחָב וְנִרְאֵית בּוֹ הַמִּחְיָה, לִמְּדָנוּ הַכָּתוּב שֶׁתְּטַמֵּא (ספרא):
וביום. מַה תַּ"ל? לְלַמֵּד יֵשׁ יוֹם שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בוֹ וְיֵשׁ יוֹם שֶׁאֵין אַתָּה רוֹאֶה בוֹ, מִכָּאן אָמְרוּ: חָתָן נוֹתְנִין לוֹ כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, לוֹ וְלִכְסוּתוֹ וּלְבֵיתוֹ, וְכֵן בָּרֶגֶל נוֹתְנִין לוֹ כָּל יְמֵי הָרֶגֶל (נגעים פ"ג, מועד קטן ז'):
Aber am Tage, da sich gesundes Fleisch an ihm zeigt; wenn eine gesunde Stelle an ihm entstanden ist; er hat schon erklärt, daß eine gesunde Stelle ein Zeichen der Unreinheit ist; nur, wenn der Aussatz an einem von den 24 Enden der Glieder ist, die wegen einer gesunden Stelle nicht unrein werden, weil an ihnen nicht das ganze Aussehen des Schadens auf einmal wahrnehmbar ist, da sie nach allen Seiten abgeschrägt sind, und die Schrägung am Ende des Gliedes dann durch Fett deutlich sichtbar geworden ist, indem sie dick und breit geworden ist, und sich eine gesunde Stelle zeigt, so lehrt uns der Vers, daß sie unrein macht (Tor. koh.). Am Tage, was will das lehren; das lehrt, es gibt Tage, an denen du besiehst, und es gibt Tage, an denen du nicht besiehst; von hier haben sie entnommen, einem, der heiratet, gewährt man erst noch alle sieben Tage des Festmahles, ihm und seinem Gewand und seinem Haus; und ebenso am Fest gibt man ihm alle Tage des Festes (Tor. koh.).
וביום הראות בו בשר חי יטמא , אם אחר שפרח בכלו חזר להראות בו במקום אחד בשר חי בכעדשה הוא טמא , ואעפ"י שכבר למדנו שמחית בשר חי מטמא , אין זה אלא אם הוא בנגע שנאמר ומחית בשר חי בשאת (פסוק י') , אבל עכשיו שהפריחה טהרתו , שוב אין בשר חי בנגע , שהרי אין בו עוד נגע , ולא תהיה המחיה סימן טומאה , לכן אמר שבהראות בו בשר חי הפריחה כלה תיחשב כנגע , כמו בהרת גדולה בתחלתה , ומחיה בנגע וטמא , כך נראה בעיני לפי הפשט , ורבותינו ז"ל למדו מזה שאעפ"י שאין ראשי אברים שבאדם מטמאים משום מחיה , אם פרחה צרעת בכלו , ונתגלו ראשי אברים מחיה הוא וטמא , ורש"י ז"ל פי' הכתוב על מחיה שהוא בנגע שנראית בראשי אברים , אם נתגלה חפוע האבר ע"י שומן כגון שהבריא ונעשה רחב ונראית בו המחיה למדנו הכתוב שמטמא , ולפרושו אין כתוב זה מדבר על מחיה שנולד אחר הפריחה , לא כדברי רא"מ ז"ל : (טו) וראה הכהן , אעפ"י שאמרתי יטמא , צריך שיראנו הכהן ויטמאנו , לפי שטומאת נגעי' וטהרתן גזרת הכתוב שתהיה בכהן • הבשר החי טמא הוא , אבל שער לבן החוזר אחר הפריחה אינו מטמא , לפי שהמחיה סימן צרעת , כמו שאמר צרעת נושנת היא , ולכן מטמאה גם אחר שפרח בכלו , וזהו שאמר צרעת הוא : (טז) או כי ישוב , אם לא שישוב הבשר החי ונהפך ללבן , כמו או נודע כי שור נגח הוא (שמות כ"א ל"ו) , אל תאמר מעתה יהא נדון כבהרת גדולה ויסגר בתחלה , אלא נדון כפורח בכולו אחר הטומאה וטהור : ללבן , ולא אמר וכסתה אותו , כל שהוא מראה לבן אפילו לבהק שהוא למטה ממראות נגעים , אעפ"י שבתחלה אם נשאר מקום כמראה בהק , לא כסתה הצרעת את כלו וטמא , אבל לבסוף שנהפך המחיה לבוהק טהור , כן למדנו מברייתא דת"כ : ובא אל הכהן , יבוא הדבר אל הכהן , שהרי מוחלט הוא בסימן המחיה , ואיך יבוא אל מחנה הטהורים , אך בא עד לפני המחנה , והכהן יצא מחוץ למחנה , כמ"ש (פרשה י"ד ג') :
V.14. וביום הראות בו. Es heißt nicht: ובהראות בו, sondern וביום הראות בו, und wird Moed Katan 7b daran die bedeutsame Halacha gelehrt, daß יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו daß es Tage gebe, an welchen die Besichtigung eines נגע nicht vorgenommen werde, so חתן שנולד בו נגע נותנין לו שבעה ימי משתה לו ולביתו ולכסותו וכן ברגל נותנין לו שבעת ימי הרגל, so lässt man den Neuvermählten ungehindert seine sieben Hochzeitsfesttage, jeden die sieben Tage eines Peßach- und Sukkotfestes feiern ohne Besichtigung seiner selbst, seines Hauses, seines Gewandes, wenn sich auch an einem von diesen ein נגע gezeigt. Ja, es wird dort auf Kap. 14, 36: וצוה הכהן ופנו את הבית וגו׳ hingewiesen, wo nach ausdrücklicher Anordnung die Untersuchung des נגע am Hause zu verschieben ist, bis alles Mobiliar aus dem Hause geräumt worden, ולא יטמא כל אשר בבית damit nicht alles im Hause Befindliche טמא werde, wo somit selbst לדבר הרשות, aus Rücksicht für ganz gewöhnliche Interessen, die Besichtigung des נגע verschoben wird. Auch am שבת wird ראית נגעים nicht vorgenommen, und wenn ein siebter הסגר-Tag auf einen שבת fällt, wird die Untersuchung auf den folgenden Tag verschoben (Negaim 1,4).