Die Torah - Die fünf Bücher Mose
פתות אתה פתים. לְרַבּוֹת כָּל הַמְּנָחוֹת הַנֶּאֱפוֹת קֹדֶם קְמִיצָה לִפְתִיתָה (שם ע"ה):
ויצקת עליה שמן מנחה הוא. לְרַבּוֹת כָּל הַמְּנָחוֹת לִיצִיקָה; יָכוֹל אַף מִנְחָה מַאֲפֵה תַּנּוּר כֵּן, תַּ"ל עָלֶיהָ; אוֹצִיא אֶת הַחַלּוֹת וְלֹא אוֹצִיא אֶת הָרְקִיקִין, תַּ"ל הִוא (שם):
Man zerteile es in Stücke, das fügt für alle Speiseopfer, die vor dem Handvollnehmen gebacken werden, Zerstücken hinzu (Tor. koh.). Und gieße Öl darauf, es ist ein Speiseopfer, das fügt für alle Speiseopfer Gießen hinzu; ich hätte meinen können, auch für Speiseopfer, die im Ofen gebacken werden, darum heißt es, darauf; ich hätte nun nur Kuchen ausgenommen und nicht Fladen, darum heißt es, es ist (Tor. koh.).
פתות אותה פתים , המצות שנאפו ונחלק לפרוסות , ומאותן הפרוסות יקמוץ הכהן כמו ואקחה פת לחם (בראשית י"ח ה') , וכן כל המנחות הנאפות קודם קמיצה , טעונות פתיתה : פתים , ולא שיפררנה לפרורין , ושערו חכמים בכזית : ויצקת עליה שמן , היציקה כבר אמורה במנחת סלת , וכל המנחות הוקשו זו לזו בפסוק והבאת (פסוק ח') , ולא נאמר במנחת מחבת , אלא למעט מנחת מאפה תנור האמורה לפניה שאינה טעונה יציקה · מנחה היא , כלומר הואיל ומנחה היא וצריכה קומץ למזבח , צריך שיפתת אותה פתים , ומכאן לכל המנחות הנעשות בכלי שטעונין פתיתה , לבד שתי הלחם ולחם הפנים , לפי שאין מהן קומץ למזבח :