Die Torah - Die fünf Bücher Mose
וחשב לו הכהן , לענין הגאולה והמכירה דינה כדין מקדיש שדה אחוזה שאמר למעלה ( פסוק ט"ז ) , והיה ערכך לפי זרעו זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף , אם טובה ואם רעה , וכן נגאלת כפי השנים שאם הקדישה אחר היובל יגרע מערכך זה כפי השנים שעברו כמבואר ( פסוק י"ח ) , ככה מקדיש שדה מקנתו וחשב לו הכהן , כלומר על פי השנים הנותרות עד שנת היובל , וזהו שאמר את מכסת הערכך עד שנת היובל , כי לדעתי מלת מכסת כמו חלק , חלק הערך של חמשים שקל כסף , המגיע לשנים הנותרות , שקל ופונדיון לכל שנה , וכן במכסת נפשות וגו' תכוסו על השה ( שמות י"ב ד' ) , כפי חלק המגיע למאכל הנפשות תחלוקו על השה , וכן כל לשון מכס חלק , כמו בפרשת מלחמת מדין · הערכך , כמו הערך , והוא הערך האמור למעלה והיה ערכך וגו' בחמשים שקל כסף , ועל כן בא ה"א הידיעה , ויפה תתפרש לפרושנו על מלת ערכך ( פסוק ג' ) , שהכ"ף כמו כך או ככה , שאילו הכ"ף כנוי לא תתכן ה"א ידיעה עם הכנוי , וא"כ בשתי מלות מכסת הערכך כולל הכתוב כל האמור למעלה בגאולת שדה אחוזה , וכן אמר רש"י ז"ל אם בא לגאלה יגאל בדמים הללו הקצובים לשדה אחוזה · ונתן , לדעתי שב על שדה אחוזה ועל שדה מקנה , לפי שאמר בשדה אחוזה שהיא ביובל כשדה החרם לכהן , שמא תאמר שגם כסף הערך כשגואל את השדה יהיה לכהן , שהרי בשדה אחוזה לא אמר הכתוב למי יתן מעות הערך , לכן זכר בסוף שיתן כסף הערך קדש לה' , שיהיה לגזבר להקדש בדק הבית לא לכהן · ביום ההוא , שיתכנו , בין שנותן ערך שלם בין שגואל אחר היובל ונגרע מערכו תמיד הוא קדש לה' :