Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ואם אחר היבל יקדיש. וְכֵן אִם הִקְדִּישָׁהּ מִשְּׁנַת הַיֹּבֵל וְנִשְׁתַּהָת בְּיַד גִּזְבָּר, וּבָא זֶה לְגָאֳלָהּ אַחַר הַיּוֹבֵל.
וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת. כְּפִי חֶשְׁבּוֹן; כֵּיצַד? הֲרֵי קָצַב דָּמֶיהָ שֶׁל אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע שָׁנָה חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל, הֲרֵי שֶׁקֶל לְכָל שָׁנָה וְשֶׁקֶל יָתֵר עַל כֻּלָּן, וְהַשֶּׁקֶל אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה פֻנְדְּיוֹן, הֲרֵי סֶלַע וּפֻנְדְּיוֹן לְשָׁנָה, אֶלָּא שֶׁחָסֵר פֻּנְדְּיוֹן אֶחָד לְכֻלָּן, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאוֹתוֹ פֻּנְדְּיוֹן קַלְבּוֹן לִפְרוֹטְרוֹט, וְהַבָּא לִגְאֹל, יִתֵּן סֶלַע וּפֻנְדְּיוֹן לְכָל שָׁנָה לַשָּׁנִים הַנּוֹתָרוֹת עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל (עי' ספרא; ערכין כ"ד):
ונגרע מערכך. מִנְיַן הַשָּׁנִים שֶׁמִּשְּׁנַת הַיּוֹבֵל עַד שְׁנַת הַפִּדְיוֹן:
Und wenn er später 18 nach dem Jobel für heilig erklärt, und ebenso, wenn er es gleich nach dem Jobel für heilig erklärte und es blieb in der Hand des Verwalters des Heiligtums und er kommt, es später, nach dem Jobel, auszulösen. So berechne ihm der Kohen das Geld auf Grund der übriggebliebenen Jahre, der Rechnung entsprechend. Wie ist das? Siehe, er hat den Wert von 49 Jahren auf 50 Schekel festgesetzt; das ist 1 Schekel für jedes Jahr, und 1 Schekel ist übrig; 1 Schekel hat 48 Pundjon, das ist 1 Schekel und 1 Pundjon für das Jahr, nur fehlt im ganzen 1 Pundjon; unsere Weisen sagen, dieser Pundjon ist das Aufgeld für das Wechseln; wer auslöst, gibt 1 Schekel und 1 Pundjon für jedes Jahr von den bis zum Jobel noch übrigen Jahren (Erech. 24b). Und es werde von der Schätzung abgezogen, die Zahl der Jahre seit dem Jobeljahre bis zum Jahr der Auslösung.
ואם אחר היבל , אחר שעברו מספר שנים אחר היובל , לא בשנה ראשונה שאחר היובל , אלא מופלג משנת היובל , ולמד מעניינו שאמר על פי השנים הנותרות , ואם הקדיש מיד אחר היובל , כלו השנים שלמים , גם שנת היובל עצמו אינו ממספר השנים הבאות , אבל רש"י ז"ל פי' אם הקדישה משנת היובל , ונשתהה ביד גזבר ובא זה לגאלה אחר היובל , ואעפ"י שדבריו ישרים שאין חלוק בין אם הקדישה מיד או אחרי כן, אלא הכל תלוי בזמן במכירה , פשט הכתוב הוא שהקדישו אחר היובל ומופלג ממנו , וידענו שגם אם מכרה הנזכר מיד יש גרעון לשנים שעברו · את הכסף, שנותן בעד השדה · על פי השנים , כפי חשבון , כיצד הרי קב"ב דמיה של מ"ט שנים חמשים שקל , הרי שקל לכל שנה , ושקל יתר על כלם , והשקל מ"ח פונדיונין שקל ופונדיון לשנה , אלא שחסר פונדיון אחד לכלן , ואמרו רבותינו שאותו פונדיון קלבון לפרוטרוט , והבא לגאול יתן סלע ופונדיון לכל שנה לשנים הנותרות עד שנת היובל , לשון רש"י ז"ל · ונגרע מערכך , מנין השנים משנת היובל עד שנת הפדיון , מפי' רש"י ז"ל , ואין לך לומר שהוא מקרא שאינו צריך , שהרי אמר וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היובל , שהיה אפשר לטעות בענין הכתובי' שמשלם תמיד חמשים שקלים , אם משנת היובל , או אם אחר היובל ישלם הערך האמור בעבור השנים הנותרות , גם אם מעט יהיו , לכן הוסיף ונגרע מערכך , בעבור השנים שעברו משנת היובל עד שנת הפדיון , והודיע הכתוב שבשדה לפעמים נגרע מערכך , ולפעמים יוסיף עליו אם יגאלנו המקדיש כמבואר בפסוק הסמוך :