Die Torah - Die fünf Bücher Mose
והבאתי אתם. אֲנִי בְעַצְמִי אֲבִיאֵם; זוֹ מִדָּה טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִים, הוֹאִיל וְגָלִינוּ בֵּין הָאֻמּוֹת נַעֲשֶׂה כְמַעֲשֵׂיהֶם, אֲנִי אֵינִי מַנִּיחָם, אֶלָּא מַעֲמִיד אֲנִי אֶת נְבִיאַי וּמַחֲזִירָן לְתַחַת כְּנָפַי, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ"א), "וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה וְגוֹ' חַי אָנִי … אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וְגוֹ'" (ספרא):
או אז יכנע. כְּמוֹ "אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא" (שמות כ"א) — אִם אָז יִכָּנַע; לָשׁוֹן אַחֵר אוּלַי — שֶׁמָּא אָז יִכָּנַע לְבָבָם וְגוֹ':
ואז ירצו את עונם. יְכַפְּרוּ עַל עֲווֹנָם בְּיִסּוּרֵיהֶם:
Und bringe sie, ich selbst bringe sie; das ist eine Wohltat für 41 Jisrael; damit sie nicht sagen, weil wir unter die Völker der Welt auswandern mußten, wollen wir gleich ihren Werken tun; ich aber lasse euch das nicht zu, sondern ich lasse meine Propheten erstehen und führe sie unter meine Fittiche zurück (Tor. koh.), so steht (Jech. 20, 32), was da in euerem Geiste emporsteigt, das wird nicht sein... so wahr ich lebe... fürwahr mit starker Hand (Tor. koh.). Wenn sich dann demütigen wird, wie (Ex. 22, 36), wenn bekannt ist, daß es ein stößiger Ochse ist; wenn sich dann demütigen wird; andere Erklärung: vielleicht, es kann sein, daß sich dann ihr Herz demütigt. Und sie dann ihre Schuld sühnen, durch ihre Leiden ihre Schuld büßen.
אף אני , אומר אני עוד שמן פסוק והתודו את עונם ואילך עד סוף התוכחה כלם מקראות של נחמה הן , כמו והתודו במלמדנו שחפץ השם בתפלתנו גם בימי גלותנו , ושמא יאמרו ישראל אם עוד חפץ בנו , מדוע נותן אותנו למשסה בארצות אויבינו , ואם לשלם לנו מדה כנגד מדה א"כ כמו שהלכנו עמו בקרי , גם כבוא עלינו כל השפטים הרעים , כן הוא בכל השפטים הרעים שמביא עלינו , תמיד ממאס אותנו יותר , ושוב אין מקום לווידוי ולתפלה , לכן אמר שעפ"י שגם אני הולך עמהם בקרי והבאתי אותם בארץ אויביה' , שהוא תכלית הקללה , אין כונת שנינו שוה , כי אתם חשבתם להסתר הסרי' שבינו ובינכ' , ולכן הלכתם עמי קרי , ותסבלו כל הרעות , רק לבלתי שמוע אלי , ואני הולך עמכם בקרי , להכניע לבבכם הערל שתשובו אלי , כי אהבתי אתכם , והלואי שיגיעו הצרות אל לבבכם , ותכנעו מפני , אז אסלח לכל אשר חטאו פשעו ועוו נגדי וירצה עונם · או אז , כדרך בן אדם שאומר בל זאת אעשה לך אולי אז תתרצה לי , ורש"י ז"ל פי' כמו או נודע כי שור נגח הוא (שמות כ"א ל"ו) , אם נודע , וכן אם אז יכנע , לשון אחר אולי , שמא אז יכנע לבבם וגו' , והלשון השני כפרושנו · ואז ירצו את עונם , לשון רצון , הוא העון שגרם כעס לפני , ירצו במעשיהם הטובי' כשישובו אלי , ובעונש שקבלו , וקרוב לזה פי' רש"י ז"ל יכפרו על עונם ביסוריהם :