Die Torah - Die fünf Bücher Mose
בעתם. בְּשָׁעָה שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לָצֵאת, כְּגוֹן בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת (ספרא; תענית כ"ג):
ועץ השדה. הֵן אִילָנֵי סְרָק, וַעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת (ספרא):
Zu seiner Zeit, in einer Stunde, in der die Menschen nicht auszugehen pflegen, wie (in den Nächten des 4. Wochentages oder der Regenzeiten) in den Sabbatnächten (Tor. koh. Taan. 23a). Und der Baum des Feldes, das sind unfruchtbare Bäume; auch sie werden einst Früchte bringen (Tor. koh.).
ונתתי גשמיכם בעתם , אומר אני שהסדר שנהג הכתוב בברכות ובקללות נכון מאד ועל כן החל בברכת ונתתי גשמיכם בעתם וגו' ולא בענין אחר וכמ"ש , אבל רמב"ן ז"ל האריך בזה , ותוכן דבריו שהקדים דבר הגשמים , שאם באים בעתם יהיה האויר זך וטוב , והמעיינות והנהרות טובים , ועי"כ יוסיפו הגופים בריאות וחיים , אדם ובהמה יחדו , והפירות ירבו ויתברכו בהן , ועל זה אמר ונתנה הארץ יבולה , מלת הארץ בכתוב זה על כדור התחתון כלו , כמו בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ (בראשית א' א'), הללו את ה' מן הארץ וגו' (תהלים קמ"ח ז') , וכל התולדות שבתחתונים יבול הארץ היא , צמחים ובעלי נפש התנועה כלה , ועל כן היא הגדולה שבברכות , ואני תמה לדבריו ז"ל , א"כ הכל בכלל ונת' כ' הארץ יבולה , ומה טע' לפרט ועץ השד' יתן פריו ? ועוד שבריאות האדם וחייו נאמר למטה בענין ופניתי אליכם והפריתי אתכם וגו' ? ועל דרך כלל אין פרושו כפי פשט המקרא · והאמת הברור שכל מיני ברכות וקללות שהן תחת השמש , ושעל ידיהן משלם הקב"ה שכר טוב לבני אדם הצדיקים בכל הארץ , ונפרע על ידיהן מעובריו , מתחלקים לארבעה ראשי סדרים המפורשים בנבואת יחזקאל שהן רעב , חיה רעה , חרב , ודבר , והפוכיהן הן הברכות שובע , בטחון , שלום , וחיים , שנאמר ארץ כי תחטא לי וגו' ושברתי לה מטה לחם והשלחתי בה רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה וגו' (יחזקאל י"ד י"ג) לו חיה רעה אעביר בארץ ושכלתה והיתה שממה מבלי עובר מפני החיה וגו' (שם שם ט"ו) , או חרב אביא על הארץ ההיא וגו' והכרתי ממנה אדם ובהמה וגו' (שם שם י"ז), או דבר אשלח אל הארץ ההיא ושפכתי חמתי עליה בדם להכרית ממנה אדם ובהמה (שם שם י"ט), הרי מפורשין ארבעה סדרי המשפטים , שלעומתן ד' סדרי ברכות , וארבעה ראשי המשפטים הללו כוללים כל השפטים הרעים והצרות הרבות המגיעים בתבל ארצה , וכמו שיתבאר בעז"ה (פסוק ט"ז) , וכן ראשי הברכות שלעומתן , כוללים כל השכר הטוב והעונג שמגיעים לאדם בעה"ז, וכמו שיתבאר (שם שם) , וכן הם סדורים בפרשה זו , ארבעה סדרי ברכות בראשונה , ואח"כ ארבעה סדרי השפטים הרעים כמו שנבאר לפנינו : ודע כי נוסף על ד' סדרי ברכות וקללות הללו הנוהגים בישראל ובאומות כלם , יש סדר חמישי של ברכות שאינו נוהג אלא בישראל , שהוא השראת השכינה בהן , ומקדשו אשר בתוכם , והנבואה ורה"ק וכיוצא ענינים נשגבים נעלים לאין חקר ממיני הברכות האחרים , ולעומתה סדר קללה הפוך ממנה , שהוא סלוק שכינה וחרבן המקדש וכיוצא , וכן הם נזכרים בענין באחרונה · ועוד תדע שגם הברכות שבד' סדרים הראשונים כשהן חלים על ישראל מתחלפים ברוב טובה מאותן הברכות בעצמן כשחלים על שאר העמים , שעל ישראל באים בהפלגה גדולה בדרך פלא, כמו שמבטיח בפרשה זו , וכן הוא בקללה , לולי רחמי השם והבטחתו הטובה שלא יכלנו ולא ישמיתנו לעולם · ונתתי גשמיכם בעתם , זהו הסדר הראשון לעמת משפט רעב , והבטיח בברכה על השובע , שבכללו הון ועושר וכל מיני הצלחה בבית ובשדה , ועיקר הכל הגשמים , שאם יעצור השמים אין מחיה לאדם ואין מזון לבהמה , ויכרתו שניהן , וימכרו כל אשר להם להחיות את הנפש ויהיה עוני וריש כמו שיתבאר בקללות , ומנגד שהבטיח על הגשמים , ווסיף שירדו בעתם יורה ומלקוש , שאם יורדים שלא בזמנן סימן קללה הם, ורבותינו ז"ל הוסיפו שאפילו בעתם כשיבואו ירדו בשעה שבני אדם ישנים שלא יצטערו , ומשכימי' בבקר ונעשה הכל גריד · ונתנה הארץ יבולה , שרשו יבל , כמו מן ידע יודיעו ומן ילך יוליכו, כן יאמר מן יבל יובילו שי למורא (תהלי' ע"ו י"ב) , וכן דעת רד"ק ז"ל בס' השרשים , אבל ראב"ע ז"ל אמר יבולם , מן כי בול הרים ישאו לו , ולא נדע אם היו"ד שרש או אינו שרש כמלת יקום , ובפי' ס' בראשית הוכחנו כי בול ויבול שתי ענינים , אבל בול ומבול שני שמות מענין אחד , ונופל שם יבול על תבואת השדה , שתוביל כל מיני צמחים הנבעולים עם הזרע שבתוכן . וזוהי ברכת הארץ שתתן כחה , שאם האדמה חלושה , כגון שזרעוה שנה אחר שנה , תחלש ולא יועילו גם הגשמים , כדרך שש שנים תזרע ארצך , שלא תצטרך לנוח כל שש השנים · ועץ השדה יתן פריו , העץ העמוד בשדה משנה לשנה , יתן פריו , כמו שבארנו (פרשה ך"ה י"ט) , שלשון יבול על זרעוני הארץ , ולשון פרי על העצים , וכן והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו (יחזקאל ל"ד ד"ו) , ונתן עץ השדה את פריו והארץ תתן יבולה וגו' (שם שם כ"ז) , ומכל מקו' יבול כולל גם פרי העץ כי העץ יוביל פריו , כמו ואין יבול בגפנים (חבקוק ג' י"ז) , וכן פרי כולל גם זרע הארץ :
V. 4. ונתתי גשמיכם eure Regen, יורה ומלקוש, der Herbstregen nach der Aussaat und der Frühjahrsregen vor dem Schnitt, von deren rechtzeitigem und gesegnetem Eintritt das ganze Jahresgedeihen des Landes bedingt ist, – (גשם lautverwandt mit גזם dem äußersten Ausmaß der Vermehrung: der Mehrer) – nicht bloß Produkte physischer Voraussetzungen sind sie euch, nach der Würdigkeit und dem Bedürfnis eures sittlichen Lebensgehaltes lenkt Gott für euch diese physischen Voraussetzungen. Er gibt diese Regen als eure Regen und gibt sie zur rechten Zeit. ונתנה הארץ יבולה: gelöst von dem Unsegen (Bereschit 3, 17) gibt die Erde יבולה, den Fruchtsegen nach ihrer ungeschmälerten, ungehemmten Mächtigkeit und so der Baum des Feldes: פריו.