Die Torah - Die fünf Bücher Mose
והבאתי מרך. פַּחַד וְרֹךְ לֵבָב; מ"ם שֶׁל מֹרֶךְ יְסוֹד נוֹפֵל הוּא, כְּמוֹ מ"ם שֶׁל מוֹעֵד וְשֶׁל מוֹקֵשׁ:
ונסו מנסת חרב. כְּאִלּוּ רוֹדְפִים הוֹרְגִים אוֹתָם:
עלה נדף. שֶׁהָרוּחַ דּוֹחֲפוֹ וּמַכֵּהוּ עַל עָלֶה אַחֵר וּמְקַשְׁקֵשׁ וּמוֹצִיא קוֹל, וְכֵן תַּרְגּוּמוֹ קַל טַרְפָּא דְשָׁקִיף, לְשׁוֹן חֲבָטָה, "שְׁדוּפוֹת קָדִים" (בראשית מ"א) — שְׁקִיפָן קִדּוּם, לְשׁוֹן מַשְׁקוֹף, מְקוֹם חֲבָטַת הַדֶּלֶת, וְכֵן תַּרְגּוּמוֹ שֶׁל "חַבּוּרָה" (שמות כ"א) — מַשְׁקוֹפֵי:
Bringe ich Angst, Furcht und Weichheit des Herzens; das Mem von מרך ist zuweilen abfallender, der Nominalbildung dienender Buchstabe, wie das Mem von מרעד und von מוקש. Und sie fliehen, wie man vor dem Schwerte flieht, als wenn Mörder sie verfolgten. Ein verwehtes Blatt, das der Wind treibt und auf ein anderes Blatt schlägt, daß es raschelt und einen Laut hervorbringt; so auch der Targum: der Laut eines anschlagenden Blattes, von schlagen; (Gen. 41, 6) vom Ostwind geschlagen שקיפן, von משקוף Oberschwelle, der Ort, gegen den die Tür schlägt; ebenso ist der Targum von Beule (Ex. 21, 25) משקפי.
והנשארים בכם, שלא יפלו בחרב אויביהם, לא ישבו בארצות הגוים בהשקט, מצליחים כגוים אשר הם יושבים ביניהם אלא. והבאתי מרך בלבבם, לפי שהדבור עם כל ישראל ידבר לנכח, וכשמזכיר יחידים הנשארים מן החרב והדבר והרעב, ידבר עליהם בלשון נסתר. מרך, פי' רש"י ז"ל פחד ורך לבב, מ"ם של מורך יסוד נופל הוא, כמו מ"ם של מהר ושל מוקש, וכן אמר רמב"ע ז"ל שהוא מפעלי הכפל, אבל לא שאינו משקל שם כזה בכפולם, ונראה כפי' רשב"ם ז"ל שאמר אינו לשון רך הלבב, כי המ"ם של מרך עיקר שהרי הנגון במ"ם, כמו אהל אכל בכסף (דברי' ב' כ"ט), יקראת לשבת עונג, ואין חבר כי אם בתלמוד שבחיטת חולין נתמרך באלו טרפות, וכן נראה שמורך יותר מרכות לב, לכן לא אמר ירך לבבם, אלא והבאתי, ושלא נחשוב ששב על הנשארים מן הצרות בארצם קודם שיגלו, אמר שהמורך הזה יבוא בלב אלו הנשארים בארצות אויביהם. ורדף אתם, כאילו ירדוף אותם , אחר שינוסו מקולו · קול עלה נדף , פרשו נדף , כמו כמוץ אשר תדפנו רוח (תהלי' א' ד') , ונדף הנפעל , שהעלה נדף מן הרוח , וכשמתגלגל מרעיש ונותן קול , ורש"י ז"ל פי' שהרוח דוחפו ומכהו על עלה אחר ומקשקש ומוציא קול , ואמר שיהו דעת המתרגם קל טרפא דשקיף לשון חבטה , שדופות קדים שקופין קדים , ואפשר שקיף כמו נדף בנפעל והוא על העלה עצמו , לא על עלה אחר שהוא מכה בו , שכן אמר על שדופית שקיפין · ונסו מנסת חרב , ינוסו להמלט על נפשם , כדרך שבני אדם נסים להנצל מחרב אויביהם · ונפלו , כדרך הנסים מפחד לב · ואין רדף , כל זה באור אל ונתתי מורך בלבבם :
VV. 36-37. מרך, verwandt mit מרק, das Flüssige, Zerkochte, daher מרך Weichheit, Zerfahrenheit, vom Herzen: Mutlosigkeit im Gegensatz zu חזק לב, ähnlich wie מגג und מסס von בארצות איביהם .לב: auf fremdem Boden, inmitten feindseliger Bevölkerungen, die ihnen die Heimatberechtigung versagen und ihnen die Existenz verkümmern, werden sie den frohen Mut des Daseins und des mannhaften Einstehens für ihre Menschenrechte nicht haben. Ja, ורדף אתם usw.: sie werden in steter Angst vor feindseligen Angriffen und Misshandlungen sein, selbst wo keine Gefahr ist. וכשלו וגו׳: und in der Angst, die jeden nur auf die eigene Rettung bedacht sein läßt, wird jede Gemeinsamkeit des Handelns fehlen und vielmehr absichtslos einer durch den andern zu Grunde gehen. ולא תהיה לכם וגו׳: während in der Gesetzestreue Gott euch קוממיות führte, euch das Gott und nur Gott huldigende Gottes- und Selbstbewußtsein über alle und alles erhob, werdet ihr jetzt nicht die Kraft haben, euch vor euren Feinden aufrecht zu halten und aufzurichten.