Die Torah - Die fünf Bücher Mose
במתיכם. מִגְדָּלִים וּבִירָנִיּוֹת:
חמניכם. מִין עֲ"זָ שֶׁמַּעֲמִידִין עַל הַגַּגּוֹת, וְעַל שֵׁם שֶׁמַּעֲמִידִין בַּחַמָּה, קְרוּיִין חַמָּנִים (ספרא ויקרא י"ט):
ונתתי את פגריכם. תְּפוּחֵי רָעָב הָיוּ, וּמוֹצִיאִים יִרְאָתָם מֵחֵיקָם וּמְנַשְּׁקִים אוֹתָם, וּכְרֵיסָן נִבְקַעַת וְנוֹפֵל עָלֶיהָ (ספרא; סנהדרין ס"ג):
וגעלה נפשי אתכם. זֶה סִלּוּק שְׁכִינָה (ספרא):
Euere Höhen, Türme und Burgen. Euere Sonnenbilder, war eine Art 30 von Götzenbildern, die sie auf die Dächer stellten; und weil sie sie in die Sonne stellten, wurden sie Sonnenbilder genannt. Und ich lege eure Leichen, sie waren vom Hunger angeschwollen und zogen ihre Götzenbilder aus ihrem Busen und küßten sie; dabei spaltete sich ihr Leib und fiel über das Bild (Tor. koh.). Und meine Seele verwirft euch, das ist, daß die Schechina sich entfernt (Tor. koh.).
והשמדתי את במתיכם, אתם פרקתם עול מלכותי מעליכם, ועבדתם אלהים אחרים, ואני שלחתי עליכם ארבעת משפטי הרעים ליסרכם ולהשיבכם אלי, ולא שבתם עדי, עכשיו אני בעצמי אשמיד את במותיכם שהעמדתם עליהם יראתכם, והכרתי את חמניכם ולא תאמרו כשאבטל מכם ע"ז, אקרב אתכם אלי, אלא ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם, אשמיד הנעבדים עם עובדיהם, ואז תתמלאה שאתכם, וגעלה נפשי אתכם, שאסלק שכינתי מכם, ולא אתהלך עוד בתוככם, ועוד שאר הקללות האמורות לפניו שאין למעלה מהן, וכל זה נתקיים בנו, שכאשר נתמלאה סאתנו בבית ראשון, ולא שבנו מעון ע"ז, באו עלינו כל האלות והקללות הכתובים בתורה, ומאז ואילך השמיד השם במותנו והכרית והאביד ע"ז מעמנו ישראל, כי מיום לכתם בגלות בבל עד היום לא מצינו שעבדו ישראל עוד ע"ז, אבל געלה נפשו בנו, והיינו לחרפה ולשמה בגוים, וכמו שיתבאר. חמניכם, פי' רש"י ז"ל מין ע"ז שמעמידין על הגגות, ועל שם שמעמידין אותן בחמה קרויין חמנים, ולפרושו כשישמדו הבמות שהן המגדלים יכרתו מאליהן החמנים, ורמב"ע ז"ל פי' חמניכם, מגזרת חמה, בתים העשויים להשתחוות לשמש, והרמב"ן כנו"ן נסים רחמניות, ונראין דבריו כי הבמות יקימו עליהן הפסילים, ובחמנים יעבדו לשמש, ורואה עוד לא יקומו אשרים וחמנים, ושביב אשרה היו עובדים לע"ז, וכן בחמנים. פגריכם, גופותיכם, כמו פגר מובס, מפי' רמב"ע ז"ל, ולדעתי שם גוף מת פגר, מלשון אשר פגרו ללכת אתו (שמואל א' ל' י"א), שהיא הבטלה, וכן יומא דמפגרי ביה רבנן, שהיו מבטלים מהמדרש, וכן גוף האדם בחייו יעבוד ויעמול, וכשמת הוא פגר ובטל מכל מלאכה ומעשה, וכן על פגרי גלוליכם, שכאשר ישמדו ויכרתו, יהיו פגרים בטלים מהעבד ומהכבד, וזה על דרך משל. גלוליכם, שם גנאי לע"ז, מגזרת כאשר יבער הגלל (מ"א י"ד י'), מפי' רמב"ע ז"ל:
VV. 30-31. Die von dem Eroberer ausgehende Zerstörung beginnt mit der Peripherie und endet mit dem Mittelpunkt, der Stätte des Gottesheiligtums: zuerst die ;im Freien sich befindenden Anhöhen und Götterembleme, גלוליכם ,חמניכם ,במתיכם dann die Städte des Landes: עריכם , und endlich: במתיכם .מקדשיכם: sind die im Gesetz (Dewarim 12, 13) verbotenen, Gott geweihten Opferhöhen, durch welche eben die subjektive Willkür und die Gleichgültigkeit gegen das in dem einzigen Zentralheiligtum niedergelegte Gottesgesetz erzeugt und gepflegt wurde (siehe Kap. 17, 8-9). Daher kam es, daß sogar neben dem einen einzigen Gott geweihten Opferhöhen auch חמנים, dem Sonnenkult geweihte Embleme, bestehen, ja sogar גילולים, die verwerfendste Bezeichnung heidnischer Götter, gepflegt werden konnten. גלל ist nämlich der tierische Auswurf, das, was der Körper als sich durchaus fremd, unassimilierbar, ausscheidet. Mit der Benennung גילולים ist das heidnische Wesen als ein solches bezeichnet, das dem reinen Menschtum so entgegengesetzt fremd ist, daß es vom Menschen als völlig mit sich unvereinbar abgestoßen werden sollte und, wo es dennoch gehegt und gepflegt wird, die tiefste Gesunkenheit ankündigt.
פגריכם. Die Verwandtschaft mit בגר בקר usw. erweist, daß die Grundbedeutung von פגר, ein Freisein, Unbeherrschtsein, Preisgegebensein ist, und bezeichnet es die Leiche eben auch von dieser Seite. Der lebendige Leib gehört der ihm innewohnenden lebenden Individualität an, wird von ihr beherrscht und geleitet. Ist sie geschwunden, so hat der Leib seinen Herrscher und Eigner verloren, ist von ihm frei, dadurch aber auch jeder anderen Beherrschung, insbesondere den Elementareinflüssen preisgegeben. Von dieser Nichtbeherrschung des Leibes heißt פגר träg sein, lässig sein in Erfüllung einer Obliegenheit wahrscheinlich, da es nur in diesem Sinne Sam. I. 30, 11 u. 12 vorkommt: aus Ermüdung gegen andere zurückbleiben. Die Seele hat nicht die Kraft, ihren Leib zu der geforderten Leistung rüstig zu bewegen. פגרי גילוליכם: ein zertrümmertes Götzenbild ist auch eine Götterleiche. So lange es unversehrt und in Verehrung stand, gehörte es dieser Idee seiner Verehrer an und gewann dadurch eine über den bloßen Stoff hinausgehende Bedeutung. Zertrümmert, verneint die Zertrümmerung selbst die ihm vermeintlich innewohnende Göttermacht, die Idee entflieht und es liegt – wenngleich um seiner Vergangenheit willen ע׳׳ז של ישראל אין לה ביטול עולמית, Aboda Sara 53a – in seiner bloßen stofflichen Bedeutung da.