Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ואם לא תשמעו לי. לִהְיוֹת עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה, לָדַעַת מִדְרַשׁ חֲכָמִים. יָכוֹל לְקִיּוּם הַמִּצְווֹת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְלֹא תַעֲשׂוּ וְגוֹ' הֲרֵי קִיּוּם מִצְווֹת אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי? לִהְיוֹת עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה, וּמַה תַּ"לֹ לִי? אֵין לִי אֶלָּא זֶה הַמַּכִּיר אֶת רִבּוֹנוֹ וּמְכַוֵּן לִמְרֹד בּוֹ, וְכֵן בְּנִמְרוֹד "גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'" (בראשית י'), שֶׁמַּכִּירוֹ וּמִתְכַּוֵּן לִמְרֹד בּוֹ, וְכֵן בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם "רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד" (שם י"ג), מַכִּירִים אֶת רִבּוֹנָם וּמִתְכַּוְּנִים לִמְרֹד בּוֹ (ספרא):
ולא תעשו. מִשֶּׁלֹּא תִלְמְדוּ לֹא תַעֲשׂוּ, הֲרֵי שְׁתֵּי עֲבֵרוֹת:
Und wenn ihr nicht auf mich höret, euch mit der Thora zu bemühen, um den Midrasch der Weisen zu kennen; ich hätte meinen können, die Gebote zu erfüllen; wenn er aber weiter sagt, und nicht beobachtet, so ist damit die Erfüllung der Gebote ausgesprochen; wie erkläre ich demnach, wenn ihr nicht auf mich höret? Euch mit der Thora zu bemühen. Und was bedeutet לא? לא bedeutet, er kennt seinen Schöpfer und beabsichtigt, sich gegen Ihn zu empören; ebenso bei Nimrod (Gen. 10, 9), ein mächtiger Jäger vor dem Ewigen; er kannte Ihn und beabsichtigte, sich gegen Ihn zu empören; ebenso bei den Leuten von Sedom (Gen. 13, 13), Böse und Sünder gegen den Ewigen gar sehr, sie kannten ihren Schöpfer und beabsichtigten, sich gegen ihn zu empören (Tor. koh.). Und nicht tuet; wenn ihr nicht lernt, tut ihr nicht, das sind zwei Sünden (Tor. koh.).
ואם לא תשמעו לי , כבר בארנו (פרשה ה' א') , שמלת שמיעה בלה"ק ענינו קבלת הדבר , וראוי לאדם לקבל חקי אלהיו , גם דברים שאינן מתבררים לשכלו , שהרי מן המושכלות הראשונות הוא כי השם לבדו יודע האמת , ולכן אמר ואם לא תשמעו לי , מלת לי כולל מה שאמרנו , וזה קרוב למה שפי' רש"י ז"ל בשם מדרש חכמים מה ת"ל לי , אין לי אלא זה המכיר את רבונו ומכוין למרוד בו , וזה כדברנו יודע רבונו שהוא המלמד לאדם דעת , ומי יחלוק עליו , ומורד בו , שאין דברי תורתו מתקבלין על דעתו · ולא תעשו וגו' , אם אינן נבררים עליו ולא יתבונן בהם בדבר לב , לא יעשה את המצות , שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה , ואפילו מצות שדעת האדם מכרעתן לא יעשה : (טו) ואם בחקתי תמאסו , מלת חוק בארנו (פרש' ג' י"ז) , ולפי שאין נודעין ומתבררין לדעת האדם, ימאסו בהן , וזה גרוע מן המצות כי נודעים בטעמם , ולא יתכן לומר שימאסו אותם · משפטי , המשפטים הנוסדים על דרכי החקים שהן דרכי הצדק · תגעל נפשכם , מבואר למעלה (פסוק י"א) · לבלתי עשות , המיאום והגיעול יהיו עד תכליתן , כענין שבארנו שם , ומפרש מהו תכלית הגיעול , ואמר להפרכם את בריתי , שתכוונו להפר ולבטל את בריתי שכרתי עמכם , ואין רע מזה , ולכן בפסוק ראשון אמר ולא תעשו , שמדבר על בטול שמצוה מתאוה ופריקת עול , ובפסוק זה שאמר שימאסו ויגעלו החקים והמשפטים , למען הפר הברית כלו , אמר לבלתי עשות , כלומ' שעל כן לא יעשו המצו' , לפי שחפצ' להפר הברי' לצאת מתחת יד אלהי ישראל ולהיות כגויי הארצות , ואמר להפרכם כפי מחשבתם , כי איך יאמר ותפרו את בריתי , שאין זה בידם , שעכ"פ יעמוד הברית לעד כמפורש בס' יחזקאל על אותן שאמרו נהיה כגוים כמשפחו' הארצו' לשרת עץ ואבן (יחזקאל כ' ל"ב), ואמר חי אני נאם ה' וגו' אם לא ביד חזקה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם וגו' (שם ל"ג) · ועוד אפרש בעז"ה (פסוק מ"ד): (טז) אף אני , כבר פרשנו למעל' (פסוק ד') , שסדרי הברכות ארבעה , וכנגדן ארבעה ראשי קללות , שהן רעב , חיה רעה , חרב ודבר , והיסוד הזה נאמן , וכן ארבעתן בשירת האזינו , תחלה רעב , שנא' מזי רעב (דברים ל"ב כ"ד) , ואחריו דבר , ולחומי רשף וקטב מרירי (שם שם) , ואחריו חיה רעה , ושן בהמות אשלח בם עם חמת זוחלי עפר (שם שם) , ואחרי' כן חרב , מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה וגו' (שם כ"ה) , וכן מכות מצרים הנחלקים לארבעה סדרים , כמו שבארנו בפרושנו לס' ח"ש (פרשה י"ב) , ראשי הסדרים כך הן , הראשון דם הוא מכת רעב ולמאון , שבמוסר מי הנהר אין זרע ואין קציר גם למאון , השני ערוב , הוא מכת חיה רעה , השלישי ברד , הוא מכת חרב , מה לי הורג בחרב בחץ באבן או בברד , הרביעי מכת בכורות , הוא מכת דבר , אלא שבמצרים באו ארבעתן שלא כמנהגו של עולם , ובארבעה משפטים הללו כלולים כל הצרות והרעות המתחדשים תחת השמש , כל מיני עוני ודלות ומחסור כלול במכת רעב , כל מיני צער המגיע מבע"ח והדברים הארסיים כלול במכת חיה רעה , כל מיני פגעים על ידי עצים ואבנים ומתכות , פגעים וחבורות ונגיפות , בין מאליהן , בין ע"י צר ואויב , כלולים במכת חרב , כל מיני התחלואים ומכאובות בגוף , כלולים במכת דבר , וזה נכון ומיושר מאד , ואם כן ראשיהן רעב וחיה רעה חרב ודבר שכולן ממיתים , וכל הצרות בין ממיתין בין אינן ממיתין קלות וקשות , כלם תולדותיהן הן , וכן הם סדורין כאן בפרשה תחלה רעב , אחריה חיה רעה , אחריה חרב , ואחריה דבר , אלא קודם שזכר הסדרים הללו , הקדים תוכחה הכוללת תולדותיהן של חרב ורעב ודבר , והן קלות ובאות להכסילים שיזכרו עונותיהם וישובו , ואם לא ישובו יבואו ד' ראשי הפרעניות הקשות , ואחריהן הסדר החמישי של קללות שהוא המיוחד לישראל שתכליתן חרבן המקדש וגיעול נפש שהוא סילוק שכינה וגלות הארץ , נגד הסדר החמישי שבברכות , זהו לדעתי סדר הפרשה הזאת כפי הפשט מסכמת עם דברי הנבואות , ועתה אפרש המקראות : אעשה זאת לכם , [א"ה יתכן שהוא מוסב על סוף פסוק שקודם , והשעור אף אני אפר את בריתי עמהם] , כתב ראב"ע ז"ל ריקי מוח אמרו כי הקללות רבות מהברכות ולא אמרו אמת , רק נאמרו הברכות כלל , ונאמרו בקללות פרטים , לירוא ולהפחיד השומעים , ויותר מזה אני אומ' שהברכות רבות מהקללות ואם תשים לבך לדברנו בענין מחלוקת הברכות והקללות תבין מרבוי הקללות חסדי ה' ורחמיו על עמו , שהרי בברכות הבטיח שאם ילכו בחוקתיו , ישיגום מיד סדרי הברכות כלם עד בלי די, וא"כ אם ימאסו בחוקתיו להפר בריתו , היה ראוי שיחולו עליהם מיד הקללות הקשות כלם , ומן הכתובים אנו למדין שגם אם ימאסום ויפרום לא ישיגום הקללות כאחת , אלא בראשונה יענים בתולדות קלות להחרידם אולי ישובו , ואם לא ישובו ישלח בם רק סדר אחד , ואם עדן לא ישובו ישפטם בסדר השני , ואם יעמדו במרדם ישיגום הסדר הג' והד' , ואם בכל זאת לא ישובו , אז תשיגם הקללה הגדולה עד לאין מרפא , וכמו שיתבאר : והפקדתי , אצוה עליכם לרדות בכם , כמו ויפקד פקידים (בראשית מ"א ל"ד) , וכן אמר ראב"ע ז"ל כאדם פקיד על אחר יעשה חפצו בו : בהלה , מכה המבהלת את הנפש , כמו ונפשי נבהלה מאד (תהלים ו' ד') , שאינה מניחה השקט ללב , אלא כל מחשבותיו בלי סדר ומבולבלים , וכמו שיפרש , ושב על כל האמור בענין , [א"ה , אחרי שלא אמר את הבהלה , כמו שאמר את השחפת ואת הקדחת , נראה שתיבת בהלה תאר הפעל , והוא כמו פתאום , באופן המבהיל , וכן מתורגם בל"א] : את השחפת ואת הקדחת , הם חליי הגוף המבלבלים דעת האדם, והן תולדות של דבר כמש"ל , שחפת , פי' רש"י חולי שמשחף את הבשר אנפול"יש בלע"ז , (והוא ענגלע , גשוואללן , אויך גדונן בל"א) , דומה לנפוח שהוקלה נפיחתו ומראית פניו זעופה , וקדחת , חולי שמקדים את הגוף ומחממתו ומבעירו , כמו כי אש קדחה באפי : מכלות עינים , פי' רש"י ז"ל העינים צופות וכלות לראות שיקל וירפא וסוף שלא ירפא וימות וידאבו הנפשות של משפחה במותו , כל תאוה שאינה באה ותוחלת ממושכה קרויין כליון עינים , ואפשר ששתיהן נאמרו על החולה , שעיניו כלות כל היום אל רפואתו , ונפשו עליו תדאב ותתעצב על צרתו , ובהיות עיניו כלות כל היום , אין מחשבת שמחה בלבו , וראב"ע ז"ל אמר שאלה החליי' יחשיכו עינים וידאבו הנפש , ומלת מדיבות חסר אל"ף , כמו שקר מזין (משלי י"ז ד') : וזרעתם לריק זרעכם , תזרעו ויצמח , אבל יהיה לריק ולחנם כל עמלכם , כי האויבים יאכלו יבול הארץ , וגם זו מכת בהלה המבלבל הדעת , שפתאום יבוא האויב וישחית הכל , חרדה ומחתה , ווי"ו של ואכלוהו משמש כמו כי , ורש"י ז"ל פי' תזרעו ולא תצמח , ואם תצמח ואכלוהו אויביכ' , וזוהי תולדות רעב , אבל קלה , כי לא יקח האויב כל יבול הארץ , אלא במקום שיפול שם יאכל יבולם , כמו והיה אם זרע ישראל וגו' ויחנו עליה' וישחיתו את יבול הארץ (שופטי' ו' ג' ד') :
V. 14. שמע בקול ,שמע לקול – ,שמע אל – .ואם לא תשמעו לי heißt entschieden gehorchen, "שמע ל־" aber ebenso oft nur: hören, jemandem zuhören, jemanden anhören. So häufig in Job. 15, 17; 29, 21; 31, 35; 32, 10 usw. Da nun in dem folgenden ולא תעשו וגו׳ der Ungehorsam bereits vollständig ausgedrückt ist, so dürfte das ואם לא תשמעו לי den Mangel des Anhörens des Gotteswortes bezeichnen, und damit der erste Anfang des praktischen Abfalls im Unterlassen des Lernens der Gottesgesetze, in Vernachlässigung der Gesetzeskunde gezeichnet sein. So wird dies auch in ת׳׳כ z. St. gefaßt. Die Folge dieser theoretischen Sünde ist dann der praktische Abfall. כל שאינו לומד אינו עושה. ולא תעשו וגו׳ (ת׳׳כ).