Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ואכלתם ישן נושן. הַפֵּרוֹת יִהְיוּ מִשְׁתַּמְרִין וְטוֹבִים לְהִתְיַשֵּׁן, שֶׁיְּהֵא יָשָׁן הַנּוֹשָׁן שֶׁל שָׁלוֹשׁ שָׁנִים יָפֶה לֶאֱכֹל מִשֶּׁל אֶשְׁתָּקַד (בבא בתרא צ"א):
וישן מפני חדש תוציאו. שֶׁיִּהְיוּ הַגְּרָנוֹת מְלֵאוֹת חָדָשׁ וְהָאוֹצָרוֹת מְלֵאוֹת יָשָׁן, וּצְרִיכִים אַתֶּם לְפַנּוֹת הָאוֹצָרוֹת לְמָקוֹם אַחֵר, לָתֵת הֶחָדָשׁ לְתוֹכָן (שם):
Ihr werdet Vorvor- 10 jähriges essen, das Getreide wird sich halten und zum Altwerden geeignet sein; das Vorvorjährige von drei Jahren wird besser zum Essen sein als das Vorjährige (Tor. koh.). Und das Alte werdet ihr vor dem Neuen ausräumen, die Tennen werden voll Neuem sein und die Speicher voll Altem; und ihr müßt die Speicher nach einem anderen Orte leer machen, um das Neue hineinzubringen (Tor. koh.).
ואכלתם ישן נושן , שיהיו התבואות מרובות מאד , שתשארנה מאסף של שתי שנים שלפניהן , וזהו ישן נושן , ושתהיה טובת טעם , משתמרת וטובה להתישן שלא תקולו בה בהיותה בת שלש שנים , וישן מפני חדש תוציאו , גם בשנה השלישית לא תאכל כלה , אלא יהיו הגרנות מלאות מלאות חדש , והאוצרות מלאות ישן וצריכין אתם לפנות האוצרות למקום אחר , לתת החדש בתוכן , ובהיות התבואה יתירה ממה שצריך למאכל יושבי הארץ , תהיה למקנה ולקנין , ותתעשרו בה , ולפי שהמקרא הזה אינו ענין לכאן , כי מקומו למעלה כשדבר על השובע , אחשוב כי לפי שאמר והפריתי אתכם והרביתי אתכם , שמא יאמרו אם נהיה לעם רב מאד , לא תספיק נחלתנו להכיל אותנו לכלכלנו , חזר והבטיח שמלבד שתוציא הארץ זרע לעם רב כזה , אלא שתוסיף תבואתה , עד שיאכלו ישן נושן , ועוד לפי שאמר והקמותי את בריתי אתכם , שהן הנפלאות והברכות העליונות שהן למעלה מן הטבע , חזר ורמז על ההבטחה וצויתי את ברכתי לכם ועשת את התבואה לשלש השנים (פרשה כ"ה כ"א) , שהן שנת השמטה והיובל והתשיעית שלאחריה , ואמר שם עד בוא תבואתה תאכלו ישן, ועליו אומר כאן ואכלתם ישן נושן , והוסיף וישן מפני חדש תוציאו , שגם באסיפת תבואת התשיעית יהיה עוד באוצרות מתבואת הששית , ויצטרכו להוציאה לתת במקומן חדש של תשיעית · ונתתי משכני בתוככם , שרש שכן בלה"ק אינו על היושב קרוב לחברו , שהרי נאמר ולקח הוא ושכנו הקרוב אליו (שמות י"ב י"ד) , טוב שכן קרוב מאח רחוק (משלי כ"ז י') , שמענו שיש שכן שאינו קרוב , אבל נופל על מי שמתעסק עמו ורוצה בדבריו ובמעשיו , אפילו הוא במדינה אחרת , ומתעסק עמו באגרות ובמו"מ ודברי ריעים , וזהו ההבדל בין יושב בעיר או שוכן בעיר , יושב כמו והוא יושב בסדום (בראשי' י"ד י"ב), שם ישב אבל לא התעסק עם רשעי המקו' , אבל והוא שוכן באלוני ממרא (שם שם י"ג), שהיה לו עסקים ורעות עמהם , כי היו בעלי ברית אברהם , וכן ונתתי משכני בתוככם , שאתעסק עמכם ואהיה קרוב לכם , כי השם שוכן בישראל ולכונה זו צוה שיעשו לו מקדש , כביכול כאילו דר ביניהם , וביתר בעירם , שם ישחרו פניו בעבודה ובתפלה , והוא יענם באור הנבואה ורוח אלהים , כדרך השכן עם שכניו , שכפי האמת אמר שלמה כי האמנם ישב אלהים על הארץ , הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך (מלכים א' ח' כ"ז) , על כן אמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כ"ה ח') , וכן כל מתבודד לתורה ותפלה , כביכול השם מתעסק עמו , יאר פניו אליו וילמדהו דעת ודרך תבונות , וימלטהו מכל רעה , וכן אמרו (אבות פ"ג משנה ב') שנים שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרויה ביניהן , כי העולם התחתון נברא בשביל האדם לבדו , שבו נשמת חיים יודעת כבוד האל , ולמענו יש קשר בין השם ובין הארץ , כי בלכתו בארחות חיים , ישמח השם כביכול בעולמו , והעיקר הם ישראל עם קרובו , שעוסקים בדברי קדש ובמעשים קדושים , ועל ידיהן עיקר שכינה בתחתונים , כמו שאמרו רז"ל אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה , כלומר ששם משכנו , והבן · ולא תגעל נפשי אתכם , לא תקוץ נפשי אתכם , ואל תיראו שאחרי רוב דורות אקוץ בכם , ואבחר באומה אחרת לתתה עליון עליכם , כי אני ה' לא שניתי , אם אתם תעשו את שלכם ללכת בחוקותי, תהיה משכני בתוככם לעולם , ויאמר ראב"ע ז"ל אינני כבן אדם שיגעל נפשו לשבת במקום אחד , ויפה פי' , ולשון גיעול פי' רש"י ז"ל לשון פליטה , דבר הבלוע בדבר , כלומר שלא תפליט נפשי אתכם , וגם זה קרוב לדברנו , ורמב"ן ז"ל מסכים לפרושו , אבל תמה איך יעלה כן על הדעת שתגעל נפשו שומרי תורה , ועל עוזבי תורה נאמר ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים , וא"כ מה צורך להבטחה זו , ולא השיב הרב בדרך הפשט כלום , ואני תמה עליו , לדעתו גם המקראות עצמן סותרים זה את זה , שהרי אמר וגעלה נפשי אתכם (פסוק ל') ? והאמת שהגיעול על דרכים רבים , האחד כמו שאמרנו שיגעל נפשו לשכון תמיד עמהם , ועל זה הבטיח ולא תגעל נפשי אתכם , כי אני ה' לא שניתי , ויש גיעול בעבור פשעים ואז יסלק שכינתו מהם וישפטם ימים רבים עד ירצו עונם , וישוב לשום עליהם לטובה , ועל זה אמר וגעלה נפשי אתכם , ויש גיעול שלישי גיעול החלוטי , או שיעבירם מן הארץ , או שיפר בריתו אתם לעולמי עד , ועל זה הבטיח בסוף התוכחה ואף גם זאת וגו' לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם וגו' , וכמו שאפרש שם , וזה ברור · נפשי , תרגם אנקלוס ז"ל מימרי , וכן תרגמו יב"ע , לסלק ממנו י"ת לשונות של הגשמה , ומצינו ותקצר נפשו בעמל ישראל ( שופטים י' י"ד ) , וזה הוקשה מאד על רבי' משה ז"ל בס' המורה , ופי' מה שפי' , ולדעתי המליצ' הזאת נוסדת על הכלל שאמרנו (פר' ב' א') , שנקראת נשמת האדם נפש בעבור שפועלת תחת השמש על ידי כלי הגוף , וכן ע"ד משל כח השם הפועל בעולם הזה בכל הנמצאים והנויות , והשכנות שיש לו עם נבראי מטה וגם בשמים , יתארו בשם נפש , וכשיסליק דבר מהם מעל פניו יאמרו שגעלה נפשו בו , ואין לו עוד עסק עמו , וזה טעם ותקצר נפשו בעמל ישראל , כביכול כאדם שיקרנו עמל בכל מעשיו , תקצר נפשו , ותמאס לעסוק בשום דבר , כמו ותקצר נפש העם בדרך , כן כביכול לפי שישראל תכלית העולם התחתון , ובעבורם הקשר בינו ובין הארץ , כשחטאו לפניו ומשלו בם שונאיהם , נאמר ותקצר נפשו , משל כאילו לא חפץ עוד בעולם זה , ואין לו עוד שכנות עמו :
V. 10. ואכלתם ישן וגו׳, und wie eure Sittenreinheit nichts von dem Wachsen eurer Volkszahl zu fürchten hat, so kennt auch euer Bodenreichtum keine Übervölkerung. Wie reich an Menschen, wird die Fruchtbarkeit eures Landes immer noch reicher sein. Ihr werdet den Segen eures Landes nicht verzehren können. ישן .ואכלתם ישן נושן wäre nur die vorjährige Frucht, im Gegensatz zu חדש, der diesjährigen, neuen. ישן נושן ist die altgewordene alte, die seit mehreren Jahren aufbewahrte. ואכלתם ישן נושן: alle eure Früchte werden nicht nur das Aufspeichern ertragen, sondern auch dadurch gewinnen, כל המתישן יפה מחברו, und es wird immer in solcher Fülle wachsen, daß שיהיו הגרנות מלאות חדש והאוצרות מלאות ישן ,ישן מפני חדש תוציאו daß die Scheuern voller neuer Frucht und die Magazine noch voll von der alten sind und ihr diese ausräumen müsst, um Raum für die neue zu schaffen. (ת׳׳כ). So wird mit der immer wachsenden Volkszahl die Fruchtbarkeit des Landes wetteifernd Schritt halten. Je mehr Menschen also, umsomehr geistig sittlicher und materieller Segen.