Die Torah - Die fünf Bücher Mose
עד שנת היבל. שֶׁהֲרֵי כָל עַצְמוֹ לֹא קְנָאוֹ אֶלָּא לְעָבְדוֹ עַד הַיּוֹבֵל, שֶׁהֲרֵי בַיּוֹבֵל יֵצֵא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְמַטָּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל; וּבְגוֹי שֶׁתַּחַת יָדְךָ הַכָּתוּב מְדַבֵּר (ספרא; קידושין ט"ז), וְאַעַפִּ"כֵ לֹא תָבֹא עָלָיו בַּעֲקִיפִין מִפְּנֵי חִלּוּל הַשֵּׁם (בבא קמא קי"ג), אֶלָּא כְּשֶׁבָּא לִגָּאֵל, יְדַקְדֵּק בַּחֶשְׁבּוֹן, לְפִי הַמַּגִּיעַ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה יְנַכֶּה לוֹ הַגּוֹי מִן דָּמָיו, אִם הָיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה מִשֶּׁנִמְכַּר עַד הַיּוֹבֵל, וּקְנָאוֹ בְּעֶשְׂרִים מָנֶה, נִמְצָא שֶׁקָּנָה הַגּוֹי עֲבוֹדַת שָׁנָה בְּמָנֶה, וְאִם שָׁהָה זֶה אֶצְלוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים, וּבָא לִגָּאֵל, יְנַכֶּה לוֹ חֲמִשָּׁה מָנִים, וְיִתֵּן לוֹ הָעֶבֶד ט"ו מָנִים, וְזֶהוּ והיה כסף ממכרו במספר שנים:
כימי שכיר יהיה עמו — חֶשְׁבּוֹן הַמַּגִּיעַ לְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה יַחֲשֹׁב, כְּאִלּוּ נִשְׂכַּר עִמּוֹ כָּל שָׁנָה בְּמָנֶה, וִינַכֶּה לוֹ:
Bis zum Jobeljahr; denn 50 im ganzen hat er ihn nur erworben, daß er ihm bis zum Jobel diene; denn im Jobel geht er frei aus, wie weiter steht (V. 54), so gehe er im Jobeljahr frei aus; der Vers spricht von einem Nichtjuden, der deiner Macht unterworfen ist, und dennoch darfst du nicht betrügerisch mit ihm verfahren; das wäre eine Entweihung des göttlichen Namens; sondern, wenn er zurückgekauft werden soll, berechne man genau; soviel, wie auf jedes Jahr kommt, ziehe ihm der Nichtjude von seinem Gelde ab; wenn z. B. von da an, da er sich verkauft hat, bis zum Jobel 20 Jahre waren und er ihn für 20 Minen gekauft hat, hat demnach der Nichtjude die Arbeit eines Jahres für eine Mine gekauft; und wenn er fünf Jahre bei ihm geblieben ist und ausgelöst werden soll, ziehe er ihm 5 Minen ab, und der Knecht gebe ihm 15 Minen; das bedeutet (V. 50), das Kaufgeld richte sich nach der Anzahl der Jahre (Tor. koh.). Gleich den Jahren eines Mietlings sei er bei ihm, die Rechnung, die auf jedes Jahr kommt, berechne er, als wenn er sich jedes Jahr für eine Mine vermietet hätte, und ziehe ihm das ab.
וחשב , פרשנוהו ( פסוק כ"ז ) • קנהו , ואינו מחשב עם היורשים , שקונה עצמו במיתת האדון • עד שנת היובל , ביובל יוצא , אבל אינו יוצא בשש • והיה כסף ממכרו במספר שנים , יחשב כסף ממכרו שנתן לו בתוך מספר שנים שהן משנת המכר עד היובל , ע"ד משל אם היה עשרים שנה משנמכר עד היובל , וקנאו בעשרים מנה , מגיע לכל שנה מנה , ואם שהה אצלו חמש שנים , מנכה לו חמשה מנים , ומחזיר לו ט"ו מנים , ורבו לא יוכל לומר לא קניתיך לשנים , אלא שתעבוד אצלי עד היובל , ואילו רצית להמכר לי על ה' שנים לא הייתי קונה אותך , שעד הנה נטפלתי עמך ללמדך סדר עבודתך , להנות ממך בשנים הבאות , ואין ה' מנים מגיעים לה' שנים ראשונים , אלא כימי שכיר יהיה עמו , לא כעבד הנמכר לישראל שצריך לעבוד מספר שנים , רק כימי שכיר לשנה :