Die Torah - Die fünf Bücher Mose
יד גר ותושב. גֵּר וְהוּא תוֹשָׁב, כְּתַרְגּוּמוֹ עָרֵל תוֹתָב, וְסוֹפוֹ מוֹכִיח — וְנִמְכַּר "לְגֵר תּוֹשָׁב":
וכי תשיג יד גר ותושב עמך. מִי גָּרַם לוֹ שֶׁיַּעֲשִׁיר? דִּבּוּקוֹ עִמְּךָ.
ומך אחיך עמו. מִי גָּרַם לוֹ שֶׁיָּמוּךְ? דִּבּוּקוֹ עִמּוֹ, עַל יְדֵי שֶׁלָּמַד מִמַּעֲשָׂיו:
משפחת גר. זֶה הַגּוֹי, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לְעֵקֶר, זֶה הַנִּמְכָּר לְעֲ"זַ עַצְמָהּ, לִהְיוֹת לָהּ שַׁמָּשׁ, וְלֹא לֶאֱלֹהוּת אֶלָּא לַחֲטֹב עֵצִים וְלִשְׁאֹב מַיִם (ספרא; בבא קמא קי"ג):
Die Hand eines Fremden und 47 Beisassen, eines Fremden, der ein Beisasse ist, wie der Targum sagt, eines unbeschnittenen Beisassen; das Ende des Verses beweist dies, er verkauft sich einem fremden Beisassen (ohne Waw). Wenn die Hand eines Fremden und Beisassen bei dir emporkommt; was hat ihm verursacht, reich zu werden? Daß er sich dir anschloß. Und dein Bruder neben ihm verarmt; was hat ihm verursacht, arm zu werden? Daß er sich ihm anschloß, dadurch, daß er von seinen Werken lernte (Tor. koh.). Der Familie eines Fremden, das ist der Nichtjude; und wenn er sagt, dem Stamme, so ist derjenige gemeint, der sich dem Götzendienst selbst verkauft hat, ihm ein Diener zu sein, nicht anzubeten, sondern für ihn Holz zu fällen und Wasser zu schöpfen (Kid. 20b).
וכי תשיג יד וגו' , כמו והשיגה ידו ומצא (פסוק כ"ו) , וכן זה שהשיגה ידו למצוא הון • גר ותושב עמך , גר מארץ נכריה שנעשה תושב בארצך , כמו שפרשנו למעלה (פסוק ל"ה) , וכן אמר רש"י ז"ל גר והוא תושב כתרגומו ערל תותב , וסופו מוכיח ונמכר לגר תושב• עמך , טפל לך • ומך אחיך עמו , שישפל בערכו ויטפל לו • לעקר , פי' רשב"ם ז"ל שנעקר מזה התלכות רחוק מארציכם לא תושב ולא גר ולא גוי ואזרח , ואיני מבין דבריו , שאם נעקר והוא רחוק מן המדינה איך נאמר ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היובל הוא ובניו עמו (פסוק נ"ד) , ורש"י ז"ל פי' משפחת גר , זה הגוי , כשהוא אומר לעקר זה הנמכר לע"ז עצמה להיות לה שמש , ולא לאלהות אלא לחטוב עצים ולשאוב מים , והוא מת"כ , וכתב רמב"ן ז"ל שאם כן יאמר לעקר ומשפחת גר , וקרא ע"ז עקר , לפי שאדם חייב לשרש אחריה ולעקרה , ואנקלוס תרגם לארמאי , והוא הנכון , וזכר הכתוב הנמכר לגר התושב עמנו , והנמכר לעקר משפחת הגר שהוא הגוי עצמו , מלשון עקר שרשוהי (דניאל ד' כ') , ואמר משפחת גר , שהגר ותושב שהשיגה ידו עמנו , התחבר באח שמך עמו שימכר לעקר משפחתו , ואפשר לדעתי לפרש עקר שנעקר יחידי ממשפחתו שהיא בארץ נכריה , ובא אל ארצנו ומסחר בה , ואיננו תושב היושב בקרבנו , אלא מעובדי עכו"ם , שאין אנו מניחין לו להיות תושב בשערנו , וכל זמן שהוא בארצנו כמנע מעובדם , וזהו משפחת גר , שנעקר ממשפחת גר ונכריה לנו , ונמכר אליו עבדי לשרתו :
VV. 47-54. Das Gesetz regelt noch einen letzten Fall, in welchen jemanden die Not geraten lassen könnte, daß er sich nämlich einem Nichtjuden, einem גר תושב oder selbst einem עובד עבודה זרה verkaufen würde. Das Gesetz billigt einen solchen Schritt nicht, ונמכר לך, heißt es V. 39 ת׳׳כ) כשיהיה נמכר אינו נמכר אלא לך), und es ist ganz begreiflich, daß es ihn nicht billigt. Geht er für die Zeit seines Dienstes ganz, selbst mit seinen Kindern, wenn er deren hat (V. 41), in den häuslichen Kreis des Herrn über, da ist es fast unmöglich, daß nicht er und die Seinen der jüdischen Pflicht entfremdet würden. Allein, ist der Schritt geschehen, so ist er zu Recht bestehend, und kann nur durch volles Genügeleisten der Rechtsanforderung gelöst werden, selbst wenn der Verkauf nicht nur an einen גר תושב, sondern an משפחת גר, ja an עקר משפחת גר geschehen. Wenn nämlich גר תושב zur Seite משפחת גר׳׳" eine Fremdlingsfamilie unzweifelhaft schon eine nicht durch Lossagung von ע׳׳ז des Beisassenrechts teilhaft gewordene, durch Verharren im Götzentume "fremd" bleibende Familie, also den עובד עבודה זרה bedeutet, so wird Kiduschin 20a in עקר משפחת גר die עבודה זרה עצמה, das Götzentum selbst verstanden, also wenn er sich selbst zu Dienstarbeiten verkauft, die mittelbar dem Götzentum zu gute kommen, z. B. zum Holzhacken und Wasserschöpfen für den Tempelbedarf. Erwägen wir, daß עַקֶר ein Durchschneiden der Fußsehne bedeutet so dürfte עקר dasjenige bezeichnen, worin und wodurch etwas seinen Halt und Stand erhält, die Basis, worauf etwas steht. Daher auch chaldäisch die Wurzel, lautverwandt mit חקר, der Grund. Es ist also ganz treffend für die Bezeichnung des Götzentümlichen in welchem eine inmitten des Gottesstaates isoliert bleibende fremde Familie ihren besonderen "Halt" erkennt. Also selbst, wenn ihn die Not zu dieser äußersten Entfremdung gebracht hat, darf das Verhältnis nur rechtlich gelöst werden. וחשב עם קנהו (V. 50): wenn er durch Verwandte oder eigene Mittel ausgelöst wird, so ist genau nach den hier gegebenen gesetzlichen Bestimmungen durch Rechnung festzustellen, wie viel von dem gezahlten Kaufgeld, nach Abzug der bereits geleisteten Arbeit, dem Käufer zurückerstattet werden muss, damit er aus seinem Dienst trete, und ist somit hier selbst einem ausgesprochenen Götzendiener gegenüber, und selbst wo es sich um Lösen eines sein jüdisches Pflichtleben gefährdenden Verhältnisses handelt, das Innehalten strenger Rechtlichkeit zur Pflicht gemacht, מנין לגזל עובד ע׳׳ז שהוא אסור תלמוד לומר וחשב עם קונהו ידקדק עם קונהו (Baba Kama 113a).