Die Torah - Die fünf Bücher Mose
לא תרדה בו בפרך. מְלָאכָה שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, כְּדֵי לְעַנּוֹתוֹ, אַל תֹּאמַר לוֹ, הָחֵם לִי אֶת הַכּוֹס הַזֶּה וְהוּא אֵינוֹ צָרִיךְ, עֲדֹר תַּחַת הַגֶּפֶן עַד שֶׁאָבֹא; שֶׁמָּא תֹאמַר אֵין מַכִּיר בַּדָּבָר אִם לְצֹרֶךְ אִם לָאו, וְאוֹמֵר אֲנִי לוֹ שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ, הֲרֵי הַדָּבָר הַזֶּה מָסוּר לְלִבּוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר "וְיָרֵאתָ" (שם):
Herrsche nicht mit Härte über ihn, mit unnötiger Arbeit, um ihn zu demütigen; sage nicht zu ihm, wärme mir diesen Becher, wenn es nicht nötig ist; grabe unter dem Weinstock, bis ich komme; vielleicht sagst du, er merkt es nicht, ob es nötig ist oder nicht, und ich sage ihm, es sei nötig; siehe, diese Sache ist dem Herzen übergeben; darum steht, fürchte dich (Tor. koh.).
לא תרדה בו בפרך , כמו וירדו בדגת הים (בראשית א' כ"ו) , שנופל על הנכנעה בכח במקל וברצועה , וכן הרודים בעם העושים במלאכה (מלכים א' ה' ל') , וכדרך שמכריחים את הבהמות , ומלת בפרך על הקושי , וכן ת"א בקשיו המשברת את הגוף , כמו ויעבידו מצרים את ב"י בפרך (שמות א' י"ג) , על דרך שמשעבדין בעבדים כנענים , כמו שאמר וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו (שם כ"א כ') , ואין כן ממשלה שהיא בצווי ולא תתכן בבהמה שאין בה דעת , לא כרהב"ע ז"ל שפי' תרדה בו כטעם ממשלה , אבל רבותינו ז"ל בת"כ שנו לא תרדה בו בפרך שלא תאמר לו חם לי את הכוס הזה והוא אינו צריך לו וכו' עדור תחת הגפן עד שאבא , וכן פי' רש"י ז"ל מלאכה שלא לצורך כדי לענותו , הוסיפו גם עבודות קלות כשהן שלא לצורך רק לענות הגוף ולשבר הלב , לא שהוציאו המקרא מפשוטו : ויראת מאלהיך , אם הוא עבד נכנע ואינך ירא ממנו , ירא מאלהיך כי יריב את ריבו , ולשטת רבותינו ז"ל שנו שמא תאמר לצורך עצמי אני עושה , הרי הדבר מסור ללב , ולכך נאמר בו ויראת מאלהיך :
V. 43. ת׳׳כ .כפרך gibt als Beispiel des hier als פרך Verbotenen an: שלא תאמר לו החם את הכום הזה והוא אינו צריך הצין לי את הכוס והוא אינו צריך עדור תחת הגפן עד שאבוא, sage nicht zu ihm: "Wärme diesen Becher" und es ist nicht nötig, "kühle diesen Becher" und es ist nicht nötig, "hacke unter diesem Weinstocke bis ich wieder komme". Der Herr soll ihn also nicht arbeiten lassen, bloß damit er arbeite, also nicht ganz Unnötiges verrichten lassen, und soll auch nötige Arbeit nicht in solcher Form von ihm fordern, die nicht das mit der Arbeit zu Schaffende, sondern das Arbeiten an sich als Zweck erscheinen lasse, z. B.: beschäftige dich mit der und der Arbeit bis ich wieder komme. Einen Knecht arbeiten lassen, damit er arbeite, hat nur den Sinn, ihm sein Knechtesverhältnis fühlbar zu machen, seine Kräfte aufzureiben und sein Gemüt hart zu stimmen, Zwecke, die die Ägypter mit ihrem פרך zu erreichen beabsichtigten (siehe Schmot 1, 14).