Die Torah - Die fünf Bücher Mose
אשר הוצאתי וגו'. וְהִבְחַנְתִּי בֵין בְּכוֹר לְשֶׁאֵינוֹ בְכוֹר, אַף אֲנִי יוֹדֵעַ וְנִפְרָע מִן הַמַּלְוֶה מָעוֹת לְיִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית וְאוֹמֵר שֶׁל גּוֹי הֵם; דָּ"אַ: אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל מְנָת שֶׁתְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם מִצְוֹתַי, וַאֲפִלּוּ הֵן כְּבֵדוֹת עֲלֵיכֶם:
לתת לכם את ארץ כנען. בִּשְׂכַר שֶׁתְּקַבְּלוּ מִצְוֹתַי:
להיות לכם לאלהים. שֶׁכָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲנִי לוֹ לֵאלֹהִים וְכָל הַיּוֹצֵא מִמֶּנָּה כְּעוֹבֵד עַ"זָ (ספרא; כתובות ק"י):
Der ich herausgeführt habe, ich habe zwischen einem Erstgeborenen und einem, der kein Erstgeborener war, unterschieden; ich weiß auch und bestrafe den, der sein Geld einem Jisraeliten gegen Zinsen leiht und sagt, es gehöre einem Nichtjuden (Bab. mez. 61b). Andere Erklärung: der ich euch aus dem Lande Ägypten herausgeführt habe, damit ihr meine Gebote auf euch nehmet, auch wenn sie euch schwer erscheinen (Tor. koh.). Um euch das Land Kenaan zu geben, als Lohn, daß ihr meine Gebote annehmet. Euch zum Gotte zu sein, denn, wer im Lande Jisrael wohnt, dem bin ich zum Gotte; wer aber das Land verläßt, ist einem Götzendiener gleich (Tor. koh.).
אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי וגו' , פי' ראב"ע ז"ל שאמר כן בעבור גר ותושב וחי עמך , כי אני ה' הוצאתי אתכם מא"מ שהייתם שם גרים ונתתי לכם אחוזה , אבל רבותינו ז"ל אמרו בת"כ על תנאי זה הוצאתי אתכם מא"מ שתקבלו את מצות ריבית , שכל המודה במצות ריבית מודה ביציאת מצרים , וכל הכופר במצות ריבית כאילו כופר ביציאת מצרים · וטעם דבריהם שמצות ריבית דעת האדם תתירנו , שמעותיו בטלות והלוה מתעסק ומרויח בהן , ולמה לא יהיה יתרון גם למלוה , אלא שהוא חוק מחוקי התורה הנעלים משקל דעת האדם , שנלטוו בהן ישראל שהוציא השם אותם מא"מ באותות ובמופתים , ועל כן צריכין לקבל חקי אלהים כמו שפרשנו (פרשה י"ט ל"ו) , ולכן המודה במצות ריבית שהיא ישרה מודה ביציאת מצרים , שהשם עושה אותות ומופתים , ועל כן ילוה על חקי קדש , והכופר במצות ריבית כאילו כופר ביציאת מצרים · לתת לכם את ארץ כנען , אשר בחר לשבתו מכל הארצות · להיות לכם לאלהים , לתת מקדשו בתוככם ולהשכין ביניכם שכינתו , ואין זה רק בארץ כנען אשר בחר בה אלהים , מקום המקדש והנבואה והאותות והמופתים , שאני נודע לכם על ידיהן לאלהים אלהי ישראל , שאתם נבדלין לי מכל האומות , ואין כן כשאתם גולים ממנה , שאין חזון ואין אות ומופת בארץ העמים , ונדמה כאילו אינני אלהיכם , שהרי אין יתרון שלכם על העמים נראה שם , ולכן צויתי לכם המצות התלויות בארץ כגון שמטה ויובל , וראוי לכם לקיימם שלא תגלו מן הארץ , וכן בפרשת המילה סמך מתנת הארץ עם היות להם לאלהים שנא' ונתתי לך ולזרעך אחריך וגו' את כל ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לאלהים , ובפרושנו שם הרחבנו בזה , וזהו ששנו בת"כ לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים מיכן אמרו כל בר ישראל היושב בארץ ישראל מקבל עליו עול מלכות שמים , וכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד ע"א , וכן בדוד הוא אומר ארורים הם לפני ה' כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים ( ש"א ך"ו י"ט ) , וכי עלתה על דעתנו שדוד המלך עובד ע"ז , אלא שהיה דורש ואומר כל היושב בא"י מקבל עליו עול מלכות שמים , כל היוצא לארץ כאילו עובד ע"ז :
V. 38. אני וגו׳ לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלקים. Durch die Erlösung aus Mizrajim habe ich euch zu Besitzenden gemacht; beides hat das Ziel und ist an die Lösung dieses Zieles als Bedingung geknüpft: להיות לכם לאלקים, daß ihr euer auf diesem Boden und durch denselben sich gestaltendes soziales Volksleben meiner Leitung unterstellt, Land und Eigentum nur als Lehn aus meinen Händen betrachtet, das nur so lange euer ist, als ihr damit meinen Willen erfüllt und euch kein Recht anmaßt, das Ich euch versagt. הלואה ohne נשך und מרבית, zinsloses Darlehen ist die sprechendste Bekenntnistat für das Lehnsverhältnis, in welchem wir mit allem unserm Eigentum zu Gott stehen (siehe Baba Mezia 71a). Darum wird hier bei dem Verbote des Leihens auf Zins an das Bedeutungsschwere dieser Handlung erinnert, oben aber (V. 36), bei dem Verbote des Zinsnehmens, heißt es: fürchte dich vor deinem Gotte, und wenn du es genommen, gib es zurück, וחי אחיך עמך אהדר ליה כי היכי דניחי (B. M. 61b).