Die Torah - Die fünf Bücher Mose
והחזקת בו. אַל תַּנִּיחֵהוּ שֶׁיֵּרֵד וְיִפֹּל וְיִהְיֶה קָשֶׁה לַהֲקִימוֹ, אֶלָּא חַזְּקֵהוּ מִשְּׁעַת מוֹטַת הַיָּד; לְמָה זֶה דוֹמֶה? לְמַשּׂאוֹי שֶׁעַל הַחֲמוֹר, עוֹדֵהוּ עַל הַחֲמוֹר אֶחָד תּוֹפֵס בּוֹ וּמַעֲמִידוֹ, נָפַל לָאָרֶץ, חֲמִשָּׁה אֵין מַעֲמִידִין אוֹתוֹ:
גר ותושב. אַף אִם הוּא גֵּר אוֹ תוֹשָׁב; וְאֵיזֶהוּ תוֹשָׁב? כָּל שֶׁקִּבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲ"זָ וְאוֹכֵל נְבֵלוֹת (עי' ספרא):
So sollst du ihn unterstützen, laß ihn nicht sinken und fallen; denn dann wird schwer sein, ihn wieder aufzurichten; sondern unterstütze ihn, sobald seine Hand sinkt; womit ist das zu vergleichen? Mit der Last auf einem Esel; solange sie noch auf dem Esel ist, kann einer anfassen und sie obenerhalten; wenn sie aber einmal zur Erde gefallen ist, können sie selbst fünf nicht aufheben (Tor. koh.). Fremden und Beisassen, auch wenn er ein Fremder oder ein Beisasse ist; was ist ein Beisasse? Derjenige, der auf sich genommen, nicht den Götzen zu dienen; er darf aber Gefallenes essen (Tor. koh.).
וכי ימוך , פרשתיו (פסוק כ"ה) : ומטה ידו עמך , המשיל העושר והנכסים אל היד בעלת העצמה והכח , ואבדן הנכסים להתמוטטת היד , ועליו הכמשל והחזקת בו , כאדם שרגליו מטים וקרוב לנפול , ואחרו מחזיק בו ומונעו מלנפול , כן הלואת כסף למטה ידו כמחזיק בו , שאם תניחהו לנפול יקשה עליך אחרי כן להקימו , וזהו שאמרו בת"כ ומטה ידו עמך , אל תניחהו שירד , הא למה זה דומה למשא שעל גבי החמור , עודנו במקומו אחד תופש בו ומעמידו , נפל לארץ חמשה אין מעמידים אותו · עמך , אצלך וקרוב לך , שאתה יודע מהו לו · והחזקת בו , בו שב על אחיך לא על ידו , וכל שרש חזק בבנד הנוסף על התופש בכחו באיזו דבר שלא ימוט · גר ותושב , לפי הפשט גר מארץ נכריה והוא תושב , כמו גר ותושב אנכי עמכם (בראשית ך"ג ד') , והוא גר שקבל עליו שלא לעבוד ע"ז ואוכל נבלות , או גר מארץ נכריה שמתגורר בארץ , ואינו עובד ע"ז , ותושב מבני התושבים בארץ , לפי שהניהן שוין , אמרו בת"כ גר זה גר צדק , ותושב גר אוכל נבלות · וחי עמך , אם אין לו להחיות עצמו , חזקהו להחיותו , ואם כן מלת והחזקת על אחיך שלפניו ועל גר ותושב שלאחריו , ולכן בעל טעמים הפסיק במלת עמך , אלא את אחיך אתה מחזיק בשימוך ומטה ידו , שלא יבוא לכלל מחסור , אבל גר תושב כשהגיע למחסור אתה מצווה להחיותו , ולדעת רבותינו שגר זה גר צדק כל הנזכרים בפסוק שוין להחזיקם בשימוכו ומטה ידם , וענין וחי עמך מצות עשה על פקוח נפש , ודעת רמב"ן ז"ל בספר המצות מצוה י"ח שגר הנאמר כאן על גר אוכל נבלות:
V. 35. וכי ימוך .וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך siehe V. 25. – ומטה ידו. Es kommt das Prädikat מוט, Wanken, nie wieder von יד, sondern nur von רגל oder von dem Subjekt im Ganzen vor. Hieße es hier nun: ומט עמך, oder: ומטה רגלו עמך so bezeichnete es den Zustand drohenden Falles, d. i. gefährdeter Existenz, und es würde die zu gewährende Unterstützung geradezu die Erhaltung des Daseins bezwecken. ומטה ידיו, das Schwanken der Hand, drückt aber nur ein Schwachwerden der Tätigkeit aus. Nicht schon die Mittel zur Existenz, Mittel zur rüstigen Erwerbstätigkeit fangen an zu :fehlen, die Unterstützung setzt in den Stand, sich weiter selbständig zu ernähren. ידו עמך er steht dir bis jetzt in ebenbürtiger Tätigkeit zur Seite, והחזקת בו : darin sollst du ihn erhalten. Daher die Erläuterung des ת׳׳כ z. St.: אל תניחנו שירד הא למה זה דומה למשוי על גבי החמור עודנו במקומו אחד תופש בו ומעמידו נפל לארץ חמשה אין מעמידין אותו, "Lass ihn nicht erst herunterkommen! gleicht er doch der Last auf einem Tiere; liegt sie noch oben, so braucht nur einer zuzugreifen, um sie zu erhalten; ist sie aber erst zu Boden gefallen, reichen fünf nicht dazu aus". ומניין אם החזקת אפי׳ ארבעה וחמשה פעמים חזור והחזק ת׳׳ל והחזקת בו יכול אפי׳ אתה מפסידו לתרבות רעה ת׳׳ל עמך "und selbst wenn du bereits vier-, fünfmal ihn unterstützt hast, sollst du ihn immer wieder unterstützen, denn es heißt והחזקת בו (du sollst ihn "fest" machen, und so lange er wieder wankt, hast du ihn noch nicht "fest" gemacht). Nicht aber, wenn du ihn durch diese wiederholten Unterstützungen zur faulen Schlechtigkeit verdirbst, denn es heißt: עמך (dem Sinne nach bezieht sich das עמך auch auf והחזקת בו עמך ,והחזקת בו) du hast ihn in erwerbstätiger Selbständigkeit neben dir zu erhalten. Du hast ihn so zu unterstützen, daß er nicht auch sittlich unter dich sinkt. – גר ותושב וגו׳. Da ein גר צדק schon unter אחיך begriffen ist, so ist hier wohl גר ותושב nur eine Personalbezeichnung, wie bei Abraham Bereschit 23, 4: גר ותושב אנכי עמכם, ich bin aus der Fremde gekommen und wohne bei euch, ich bin weder eingeboren, noch eingebürgert, aber ich bin ein Einwohner bei euch. Es ist ganz der Begriff eines גר תושב. Er ist nicht ganz in die jüdische Nationalität eingetreten, aber er hat durch Entsagung von ע׳׳ז und Übernahme der noachidischen allgemein menschlichen Pflichten das Wohnrecht im jüdischen Lande erhalten (siehe Schmot 12, 45). So auch V. 47. Also auch dem bei dir wohnenden Fremden, der noch nicht אחיך ist, hast du zu einer Existenz bei dir zu verhelfen, hast ihn so zu unterstützen, daß er וחי עמך, daß er seine Existenz bei dir finde.