Die Torah - Die fünf Bücher Mose
וחשב את שני ממכרו. "כַּמָּה שָׁנִים הָיוּ עַד הַיּוֹבֵל? כָּךְ וְכָךְ, וּבְכַמָּה מְכַרְתִּיהָ לְךָ? בְּכָךְ וְכָךְ, עָתִיד הָיִיתָ לְהַחֲזִירָהּ בַּיּוֹבֵל, נִמְצֵאתָ קוֹנֶה מִסְפַּר הַתְּבוּאוֹת כְּפִי חֶשְׁבּוֹן שֶׁל כָּל שָׁנָה, אָכַלְתָּ אוֹתָהּ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים אוֹ אַרְבַּע, הוֹצֵא אֶת דְּמֵיהֶן מִן הַחֶשְׁבוֹן וְטֹל אֶת הַשְּׁאָר"; וְזֶהוּ וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף בִּדְמֵי הַמֶּקַח עַל הָאֲכִילָה שֶׁאֲכָלָהּ וְיִתְּנֵם לַלּוֹקֵחַ:
לאיש אשר מכר לו. הַמּוֹכֵר הַזֶּה שֶׁבָּא לְגָאֳלָהּ:
Er berechne die Jahre seines Verkaufes, wieviel Jahre waren bis zum Jobel, soundso viel, und für wieviel habe ich es dir verkauft, für soundso viel; du hättest es im Jobel zurückgeben müssen; demnach hast du eine Anzahl Ernten, der Berechnung für jedes Jahr entsprechend, gekauft; du hast drei oder vier Jahre den Genuß vom Felde gehabt; zieh' den Wert dafür von der Rechnung ab und nimm den Rest; das bedeutet, er gebe das Übrige zurück; dasjenige nämlich, um was der Kaufpreis den Genuß, den er gehabt hat, übersteigt, und gebe es dem Käufer. Dem Manne, dem er es verkauft hat, dieser Verkäufer, der es zurückkaufen will (Tor. koh.).
וחשב , מבנין הדגש היוצא לשני , וכן הוא בכל לשון חשבון אין אחד מהן בקל , אומר אני לפי שמחשבה וחשבון אחד , שכל חשבון יסודתו על מחשבות , שחושב על פרטים שנתן לחברו , ועל פרטים שקבל , ועושין חשבון זה עם זה , מחשבה שנעלמה מזה יזכיר לו חברו וכן להפך, ולפי שמחדש בו מחשבות לא השב עליהן מלבד נאמר וחשב בבנין היוצא • וחשב את שני ממכרו , כמה שנים היו עד היובל כן וכך , כמה מכרתיה לך כך וכך , עתיד היית להחזירה ביובל , נמצאת קנית מספר התבואות , כפי חשבון של כל שנה , אכלת אותה שלש או ארבע , הוצא את דמיהן מן החשבון וטול את הבאר , וזהו והשיב את העודף בדמי המקח על האכילה שאכלה ויתנה ללוקח , לשון רש"י ז"ל , ורשב"ם ז"ל פי' והשיב את העודף , מן השנים עד היובל שלא אכל עדיין , על שנים שאכל כבר , ודברי רש"י ז"ל מבוררין יותר , כי אין ישיב השנים העודפים , והשבה היא הדמים , וצריך לפרש העודף בדמי המקח שנתן על דמי האכילה שאכל , והשבון זה יסודתו על מספר שני המכר • לאיש אשר מכר לו , המוכר הזה שבא לגאלה , לשון רש"י ז"ל , כלומר אינו עושה חשבון אלא עם הקונה שמכר לו הגואל שדהו , אבל אם הקונה מכר את השדה לאחר בממון הרבה , אינו צריך להשיב אלא הממון שקבל מן האיש אשר מכר לו הגואל שדהו וכן הלכה • ושב לאחזתו , מכאן יש ללמוד שגאולת הקרובים אינו אלא מיד הלוקח , ועכשיו שגאלו אותה היא תחת ידם , שהרי בגאולת הגואל לא אמר ושב לאחוזתו , וטעם ושב לאחוזתו לדעתי מלמדנו הענין כלו , שאעפ"י שהוא עצמו מצא כדי גאולתו וגאל שדהו , אין לו רשות לגאל מיד לוקח זה , ולמוכרה לאחר , אלא ושב לאחוזתו צריך שישוב לאחוזתו,שלא נתנה לו תורה רשות לבטל המקח הראשון,אלא כדי שישוב לאחוזתו , לא לחזור ולמוכרה להרויח בכסף מקנתו , ולבד הקרוב גואל אעפ"י שאין המוכר שב לאחוזתו מטעם שאמרנו ( פסוק ך"ה ) , ועל כן אמר אם אין לאיש גואל , שוב לא תצא האחוזה מיד לוקח זה ליד לוקח שני , אלא אפילו השיגה יד המוכר וגאל את אחוזתו , ושב לאחוזתו , צריך שישוב לאחוזתו לא שימכרנה לאחר :
V. 27. וחשב וגו׳, das empfangene Kaufgeld ist als Nutznießungspreis für die Jahre von dem Verkaufe bis zum Jobel zu betrachten, davon nach Verhältnis für die bereits genossenen Jahre abzuziehen und העורף , das übrige ist die Einlösungssumme. – לאיש אשר מכר לו: hat der erste Käufer das Feld an einen andern teurer verkauft, so löst er es durch Zahlung des Kaufpreises an den ersten Käufer zurück; hat er es aber billiger verkauft, so kann er es vom zweiten Käufer durch Zahlung des billigen Preises einlösen. Ganz in ähnlicher Weise wird ihm die Einlösung erleichtert, wenn das Feld in Händen des Käufers von selbst im Preise gestiegen oder gefallen. Im ersten Falle :löst er es nach dem Kaufpreise, im zweiten nach dem jetzigen Preise ein, ידו על העליונה "er hat immer die Oberhand", d. h. er kann sich die ihm vorteilhafteste Position wählen (Arachin 30a).