Die Torah - Die fünf Bücher Mose
קדש תהיה לכם. תּוֹפֶסֶת דָּמֶיהָ כְּהֶקְדֵּשׁ, יָכוֹל תֵּצֵא הִיא לְחֻלִּין, תַּ"לֹ תהיה — בַּהֲוָיָתָהּ תְּהֵא (ספרא; סוכה מ'):
מן השדה תאכלו. עַ"יְ הַשָּׂדֶה אַתָּה אוֹכֵל מִן הַבַּיִת, שֶׁאִם כָּלָה לַחַיָּה מִן הַשָּׂדֶה, אַתָּה צָרִיךְ לְבַעֵר מִן הַבַּיִת; כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בַּשְּׁבִיעִית כָּךְ נֶאֱמַר בַּיּוֹבֵל (ספרא):
Heilig sei es euch, es ergreift wie Heiliges auch das dafür Eingetauschte; ich hätte nun meinen können, daß es selbst dadurch unheilig werde; darum steht תהיה, es bleibt so, wie es war (Tor. koh.). Vom Felde dürft ihr essen, durch das Feld darfst du von dem im Hause essen (Tor. koh.); wenn es für das Gewild auf dem Felde aufgehört hat, mußt es aus dem Hause ausräumen; wie es beim siebten Jahr steht, so steht es auch beim Jobel.
כי יובל הוא , השנה הזאת שנת חירות ושררה , לא שנת עבדות : קדש תהיה לכם , כמו שבת קדש הנבדלת מימי חול לענין כל מלאכה , כן השנה הזאת תהיה קדש משאר השנים לענין מלאכת האדמה , ורבותינו ז"ל דרשו שהיא תופסת דמיה כהקדש · מן השדה תאכלו , ע"י השדה אתה אוכל מן הבית , שאם כלה לחיה מן השדה , אתה צריך לבער מן הבית , כשם שנאמר בשביעית כך נאמר ביובל , לשון רש"י ז"ל והוא ממדרש רבותינו ז"ל , ולפי פשוטו מן השדה תאכלו , מה שתביאה השדה מאליה שהן ספיחים ונזירים , לא ממה שזרעת וזמרת :