Die Torah - Die fünf Bücher Mose

עַ֚ל הַמְּנֹרָ֣ה הַטְּהֹרָ֔ה יַעֲרֹ֖ךְ אֶת־הַנֵּר֑וֹת לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה תָּמִֽיד׃ {פ}

אויף דעם לייכטער פֿאן ריינעם גאלדע , זאלל ער דיא לאמפען פֿאר דעם עוויגען , יעדערצייט צו רעכטע מאכען ·

עַל מְנַרְתָּא דָכִיתָא יַסְדַר יָת בּוֹצִינַיָא קֳדָם יְיָ תְּדִירָא

המנרה הטהרה. שֶׁהִיא זָהָב טָהוֹר; דָּ"אַ עַל טָהֳרָהּ שֶׁל מְנוֹרָה, שֶׁמְּטַהֲרָהּ וּמְדַשְּׁנָהּ תְּחִלָּה מִן הָאֵפֶר (עי' ספרא):

על המנרה הטהרה , היא מנורת זהב טהור הנאמר בלווי מעשה המנורה , עליה יערוך את הנרות , ויאמר רמב״ן ז״ל לפי שלהלן לא אמר אלא יערוך אותו אהרן ובניו וגו׳ יהיה במשמע על מנורה או בלא מנורה , אם תשבר או תאבד , כאשר היה בשובם מן הגולה , אמר עתה על המנורה טהורה , שלא ידליקו אלא על המנורה הטהורה , ויפה דבר , שכל זמן שמנורת משה קיימת חייב להדליק עליה . ואחשוב עוד שעל כן סתם הכתוב להלן ולא פירש שיערוך הנרות על המנורה , וגם כאן סתם תחלה ואמר מחוץ לפרכת העדות בא״מ יערוך אותו , ובסוף אמר על המנורה הטהורה , גם לא פירש בשתי המקומות שיהיו שבעה נרות , אלא נר תמיד , ללמדנו שמותר להוסיף בהיכל עוד מנורות כמשפט מנורה שעשה משה , ולהעלות עליהם נרות , אלא שעל כל פנים חייב גם להעלות נרות על מנורה טהורה שעשה משה ומזה למד המלך שלמה שהוסיף עשר מנורות חמש מימין וחמש משמאל לפני הדביר זהב סגור (מ״א ז׳ מ״ט) , ואמרו רבותינו חמש מימין המנורה של משה וחמש משמאלה , ונאמר בד״ה ויעש את מנורות הזהב עשר כמשפטם , ויתן בהיכל חמש מימין וחמש משמאל , וכמשפטם הוא המשפט המפורש במנורת משה , ולפי שעיקר מצוה היא להעלות נר במנורה הטהורה אמר אביה לירבעם ומנורת הזהב ונרותיה לבער בערב בערב (ד״ה ב׳ י״ג י״א) , וכשאין עוד המנורה שעשה משה מותר לעשות מנורה אחרת כמו עולי הגולה בימי עזרא , ואפילו יפוי המנורה וכפתורי׳ ופרחי׳ אינן מעכבין , כמו שלמדו רבותינו ז״ל מאמרו מקשה היא (במדבר ח׳ ד׳) , לומר שאין מעכב אלא מקשה , אפילו זהב אינו מעכב , וכמ״ש רמב״ן ז״ל בפ׳ בהעלותך · לפני ה׳ תמיד , שתהיה המנורה על מקומה בהיכל ה׳ , כי אם היא בחוץ , אין מקום למצוה זו :