Die Torah - Die fünf Bücher Mose
לפרכת העדת. שֶׁלִּפְנֵי הָאָרוֹן שֶׁהוּא קָרוּי עֵדוּת; וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ עַל נֵר מַעֲרָבִי, שֶׁהוּא עֵדוּת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנּוֹתֵן בָּהּ שֶׁמֶן כְּמִדַּת חַבְרוֹתֶיהָ, וּמִמֶּנָּה הָיָה מַתְחִיל וּבָהּ הָיָה מְסַיֵּם (שבת כ"ב; מנחות פ"ו):
יערך אתו אהרן מערב עד בקר. יַעֲרֹךְ אוֹתוֹ עֲרִיכָה הָרְאוּיָה לְמִדַּת כָּל הַלַּיְלָה, וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים חֲצִי לֹג לְכָל נֵר וָנֵר, וְהֵן כְּדַאי אַף לְלֵילֵי תְּקוּפַת טֵבֵת, וּמִדָּה זוֹ הֻקְבְּעָה לָהֶם (מנחות פ"ט):
Vor dem Vorhang des Zeugnisses, der vor 3 der heiligen Lade ist, die Zeugnis genannt wird; unsere Lehrer deuten es auf das westliche Licht, das ein Zeugnis war allen Menschen, daß die Schechina in Jisrael weilte; man goß nämlich nicht mehr Öl hinein als in die anderen, und doch konnte er mit ihm (abends) beginnen, die anderen anzuzünden, und mit ihm schließen (Sabb. 22b, Tor. koh.). Ordne es Aharon vom Abend bis zum Morgen, er ordne es durch eine Versorgung, die dem Maße jeder Nacht entspricht; die Weisen haben als Maß 1/2 Log für jeden Ölbehälter berechnet; das genügt auch für die langen Nächte um die Wintersonnenwende; dieses Maß wurde von ihnen festgesetzt (Tor. koh.).
מחוץ לפרכת העדת , מחוץ לפרכת המבדיל בין קדש הקדשים ששם לחות העדת בארון ה׳ , יאיר את הנרות , לא בקדש הקדשים , כי לא לאורה הוא צריך · באהל מועד , בהיכל ולא בעזרה , כי אין אהל מועד בכל מקום אלא דביר והיכל , כמו שבארנו (פרשה א׳ ג׳) · יערך , לשון ערך וסדר , שיתן בנרות שמן כמדת הלילה , ופתילות מתוקנות הדולקין יפה , דומה לזה פי׳ רש״י ז״ל עריכה הראויה למדת כל הלילה , ושערו חכמים חצי לוג לכל נר ונר , והן כדאי אף ללילי טבת ומדה זו הוקבעה להם · אתו , מוסב על נר תמיד , וכן לכל נר ונר , כמפורש בפסוק הסמוך · אהרן , וכן בפרשת בהעלתך נאמר בהעלותך את הנרות וגו׳ ויעש כן אהרן וגו׳ (במדבר ח׳ ג׳) , אבל בפרשת ואתה תצוה נאמר יערוך אותו אהרן ובניו (שמות כ״ז כ״א) , שאין המנוה קובה על הכה״ג , אלא כל הכהני׳ כשרים להדלקת המנורה , שבמקומות שהכונה על הכה״ג לבדו , יאמר הכהן המשיח , כמו בפר העלם דבר ובמנחת חביתין ובעבודת יה״כ וכיוצא , אבל כשאומר אהרן ובניו גם הכהנים ההדיוטים בכלל לא הוא והמשוחים תחתיו , וכן כשאומר אהרן לבד אינו אלא לכבודו לפי שהוא אבי המשפחה , והראשון שעובד בבית ה׳ , וכן ונתתם ממנו את תרומת ה׳ לאהרן הכהן (במדבר י״ח כ״ח) , אבל בפרשת בהעלותך פי׳ רמב״ן ז״ל שאהרן היה מדליק אותן כל ימיו , אעפ״י שהמצוה כשרה בבניו , היה הוא מזדרז במצוה גדולה הזאת הרומזת לדבר עליון , והאריך שם בדבריו · מערב ועד בקר , אינו מוסב על יערוך אותו , שאין העריכה כי אם זמן קצר , אבל מוסב על לפני ה׳ תמיד , שיערוך אותו הכהן , להיות הנר לפני ה׳ תמיד מערב עד בקר , שאם לא יעריכנו כנכון , ויכבה הנר קודם הבקר עבר על המצוה · חקת עלם לדרתיכם , כל זמן שיש משכן או מקדש חוק זה נוהג :