Die Torah - Die fünf Bücher Mose
Buch:
Kapitel:
Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁה֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיּוֹצִ֣יאוּ אֶת־הַֽמְקַלֵּ֗ל אֶל־מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיִּרְגְּמ֥וּ אֹת֖וֹ אָ֑בֶן וּבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֣ל עָשׂ֔וּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {פ}
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Mosche sprach's zu Jisraels Söhnen, da führten sie den Lästerer außerhalb des Lagers hinaus und steinigten ihn; Jisraels Söhne verfuhren, wie Gott Mosche geboten hatte.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Moscheh machte dieses den Kindern Israels bekannt, worauf man den Lästerer aus dem Lager hinausführte, und mit Steinen zu Tode warf. Die Kinder Israels thaten also, wie der Ewige dem Moscheh befohlen hatte.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Und Mosche redete zu den Kindern Jißrael, und sie führten den Flucher außerhalb des Lagers hinaus und steinigten ihn (mit Steinen). Und die Kinder Jißrael taten, wie HaSchem Mosche geboten.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
משה מאכטע דיזעס דען קינדערן ישראלס בעקאנט , וואראויף מאן דען לעסטערער אויס דעם לאגער הינאויס פיהרטע , אונד מיט שטיינען צו טאדע ווארף . דיא קינדער ישראלס טאטען אלזא וויא דער עוויגע דעם משה בעפאהלען האטטע .
Onkelos
וּמַלִיל מֹשֶׁה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאַפִּיקוּ יָת דְאַרְגֵז לְמִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא וּרְגָמוּ יָתֵהּ אַבְנָא וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדוּ כְּמָא דִי פַּקֵיד יְיָ יָת מֹשֶׁה
Raschi
ובני ישראל עשו. כָּל הַמִּצְוָה הָאֲמוּרָה בַּסְּקִילָה בְּמָקוֹם אַחֵר — דְּחִיָּה, רְגִימָה וּתְלִיָּה (עי' ספרא; סנהדרין מ"ג):
Raschi (Deutsche Übersetzung)
Und die Kinder 23 Jisrael taten, das ganze Gebot, das an anderer Stelle für die Steinigung steht, Hinabstoßen, Steinigen und Aufhängen (Tor. koh.). בהר
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Biur von Moses Mendelssohn
וידבר משה , פירש להם הדינין הללו . ובני ישראל עשו , כל המצוה האמורה בסקילה במקום אחר דמייה רגימה ותלייה , מפי' רש"י ז"ל , ולשון ת"כ אף לסמיכה אף לדחייה אף לתלוי' אף ללא תלין נבלתו על עץ , ולשון זה מתוקן יותר , כי סמיכה מפורש כאן בגווי ולא במעשה , וכל האחרים אינן מפורשין כאן אפילו בצווי , ורמב"ן ז"ל פי' שישראל עשו כן בעבור שצוה ה' את משה , לא משנאתם את בן המצרי : כה
Text herunterladen
V. 23. ובני ישראל עשו וגו׳: nicht nur die hier genannte רגימה, sondern alles was für diese Hinrichtung geboten war, auch סמיכה (V. 14), דחיה ,תליה, und ת׳׳כ) לא תלין , siehe zu Kap. 20, 2). Wie wir zu V. 16 bemerkten, so dürfte in der Konstruktion וירגמו אותו אבן auch דחיה begriffen sein, und da mit ובני ישראל ein neuer Satz mit besonderem Subjekt aufgeführt ist, so dürfte das ויוציאו und וירגמו auf die in erster Linie mit Ausführung des Strafurteils durch דחיה und eventuell רגימה beauftragten Zeugen sich beziehen, das ובני ישראל עשו aber auf das subsidiarische Eintreten des Volkes und die auch vielleicht nicht notwendig durch die Zeugen zu vollziehende תליה Bezug haben.