Hebräischer Text (nach der Masorah)
וּבַחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֔ה חַ֥ג הַמַּצּ֖וֹת לַיהֹוָ֑ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים מַצּ֥וֹת תֹּאכֵֽלוּ׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Und am fünfzehnten dieses Monats ist das Gott geweihte Mazzotfest; sieben Tage sollt ihr nur ungesäuerte Brote essen.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Am funfzehnten Tage dieses Monats gehen die Feiertage des ungesäuerten Brodtes an, dem Ewigen zu Ehren; sieben Tage müßt ihr ungesäuertes Brod essen,
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
und am fünfzehnten Tage dieses Monats ist das Fest der ungesäuerten Brote für HaSchem: sieben Tage sollt ihr ungesäuert Brot essen.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
אם פֿונפֿצעהענטען טאגע דיזעס מאנאטס געהען דיא פֿייערטאגע דעס אונגעזייערען בראדטעס אן, דעם עוויגען צו עהרען. זיבען טאגע מיסט איהר אונגעזייערטעס בראדט עסען.
Onkelos
וּבְחַמְשַׁת עַשְׂרָא יוֹמָא לְיַרְחָא הָדֵין חַגָא דְפַטִירַיָא קֳדָם יְיָ שִׁבְעָא יוֹמִין פַּטִיר תֵּיכְלוּן
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Biur von Moses Mendelssohn
חג המצות לה', מתחיל חג המצות שנתפרש ענינו בפרשת בא אל פרעה, וזהו שנאמר שבעת ימים מצות תאכלו, ולכן חג לה'. שבעת ימים, כל מקום שנאמר שבעת שם דבר הוא שבוע של ימים שטיג"א בלע"ז סעטיע"ני. בל"א (איין זיבנטלינג), וכן כל לשון שמונת ששת חמשת שלשת לשון רש"י ז"ל, והנה חג המצות שבעת ימים, כי אנו חוגגים לה' באכילת המצה לזכר נפלאותיו כל שבעה, ומקריבין כל יום מוספין, לפי שלא בא הכתוב כאן אלא לקבוע המועדי', לא לפרש הדינין שנתפרשו במקום אחר, ירמה שהוסיף שבעת ימים מצות תאכלו להשוות שבעת הימים זו לזו, ומסרה הדבר לחכמים איך ינהגו העם בקדושת ימי חול המועד, אלא שלדעת רמב"ם ז"ל (הלכות י"ט פ"ז א') אין אסור מלאכה בחה"מ מדברי תורה, וכן דעת ר"ת ז"ל, ולדעתם לא זכר הכתו' זה, רק בעבור יום ראשון ויום שביעי, שבשבוע הזאת או בשבעת ימים הללו, הראשון מהם והשביעי שלהם מקרא קדש ואסור בעשיית מלאכה:
V. 6. וכחמשה עשר יום. Und mit jeder Wiederkehr des 15. Nissans, des Tages der Erlösung: חג המצות לד׳, hat das erlöste und seine Freiheit genießende Volk immer wieder und wieder mit dem ungegorenen Brote, dem Erinnerungszeichen der Knechtschaft, dem Merkzeichen der nur durch Gott gewonnenen Freiheit und dem Bekenntniszeichen der Ihm gegenüber ewig verbleibenden Hörigkeit, sich zum geschlossenen "Kreis" um Gott zu sammeln, und שבעת ימים מצות תאכלו, und durch Fernhaltung jedes gegorenen Brotes aus seinem Genuss sich sieben Tage mit den durch die Mazza vertretenen Wahrheiten zu durchdringen (siehe Schmot zu 12, Verse 8, 15, 18, 39). Daß שבעת ימים מצות תאכלו nur die Negation ausdrückt, wenn man Brot essen wollte, nur ungesäuertes essen zu dürfen, ist bereits zu V. 15 daselbst erläutert. – חג המצות, drei Ausdrücke bezeichnen den Begriff "Fest": מועד .חג ,רגל ,מועד: nach unserem Zusammenfinden mit Gott, רגל: nach unserem Zusammenfinden mit seinem Gesetze in seinem Heiligtume, חג: nach unserem Zusammenfinden mit der Nation in deren um Gott sich sammelnden Kreis (siehe Schmot 5, 1).