Die Torah - Die fünf Bücher Mose
כל מלאכה וגו'. לַעֲבֹר עָלָיו בְּלָאוִין הַרְבֵּה, אוֹ לְהַזְהִיר עַל מְלֶאכֶת לַיְלָה כִּמְלֶאכֶת יוֹם:
Keinerlei Arbeit, um zu sagen, daß man damit viele Verbote übertreten würde, oder um die Arbeit in der Nacht ebenso zu verbieten wie am Tage (Joma 81a).
כל מלאכה לא תעשו, פי' רש"י ז"ל לעבור עליו בלאוין הרבה, או להזהיר על מלאכת לילה כמלאכת יום, ושני הפרושים תמוהים, והרא"ם ז"ל המקשה בזה ולא יישב הדבר כהוגן, ולדעתי לפי שבכל המועדים נאמר כל מלאכת עבודה לא תעשו, להתיר אוכל נפש והוצאה מרשות לרשות כמ"ש (פסוק ו'), וביום הכפורים אמר וכל מלאכה לא תעשו, הייתי אומ' שע"כ אסר אוכל נפש לפי שהוא יום ענוי ואסור באכילה ובשתיה, אבל הוצאה שהותרה בכל המועדים וכן הבערה מותרין גם ביה"כ, ואינו דומה לשבת, שבו שבת השם מכל מלאכתו אסר הכל, אבל יה"כ שוה בטעמו לכל המועדים ואין ביניהן אלא מלאכת אוכל נפש, לכן חזר והזכיר כל מלאכה לא תעשו וגו', ואמר הטעם שבת שבתון הוא לכם, שדומה לשבת בראשית בכל פרטיו שגם בו נאמר (פסוק ג') וביום השביעי שבת שבתון, עכשיו למדנו שגם הוצאה והבערה אסורים בו, ולכן על מה ששנינו (כריתות דף י"ג ע"ב) ר"מ אומר אם היה שבת והוציאו חייב, שאמרו בגמרא (דף י"ד ע"א) אמר רפרם זאת אומרת עירוב והוצאה לשבת ואין עירוב והוצאה ליה"כ, השיבו עליו שפירושו חייב אף משום שבת, וכשרצה להוכיח כן ממה ששנינו אבל שעיר המשתלח עתי אפילו בשבת, השיבו גם על הוכחה זו, וסיימו אלא דרפרם בדותא היא, ואין דרך התלמוד לומר על סברת חכם שהוא דבר בדוי שלא כדעת התורה וביותר שהוא על דרך משא ומתן של הלכה, זה הוכיח ואלו השיבו, ודברי שניהם אינן מופתים. אבל כדין אמרו שדבר בדוי הוא, שמפשט הכתוב נראה שיה"כ דינו בכל דבר כשבת:
Handschriften anzeigen (17)
- תורה, Torah, 1449, MS. Poc. 395, MS. Poc. 396 (Bodleian Libraries (Oxford))
- תורה, הפטרות, מגלות וספרי אמ"ת, 1296, Jesus College Library, Oxford Ms. 95/ Jesus College Library, Oxford Ms. 96
- תורה ונביאים : עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, 13. Jahrhundert, MS. Kennicott 10 (Bodleian Libraries (Oxford))
- תורה, הפטרות ומגלות, Torah, Haftarot und Megillot, 15. Jahrhundert, British Library (London) Harley 7621
- תורה, הפטרות, מגלות ואיוב, 13. oder 14. Jahrhundert, British Library (London) Harley 1861
- תורה, הפטרות ומגלות, Torah, Haftarot und Megillot, 1299, Bodleian Libraries (Oxford) Ms. Kennicott 3
- תנ"ך, 15. Jahrhundert, British Library (London) Or. 5956
- תורה, הפטרות ומגלות, Torah, Haftarot und Megillot, 14. Jahrhundert, Bibliothkek Brieg, heute vermutlich Universitätsbibliothek Wroclaw
- תורה וכתובים, 14. bis 15. Jahrhundert, Biblioteca Medicea Laurenziana, Florenz Ms. Plut.III.01
- תנ"ך : עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, 1236-1238, Biblioteca Ambrosiana (Mailand) Ms. B 30 Inf./ Biblioteca Ambrosiana (Mailand) Ms. B 31 Inf./ Biblioteca Ambrosiana (Mailand) Ms. B 32 Inf.
- Torah, 14. Jahrhundert, Ms. C 105 Sup. (Ambrosian Library, Mailand)
- תורה, Torah, 1287, Biblioteca Ambrosiana (Mailand) Ms. G 2 Sup.
- תורה, הפטרות ומגלות : עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, 1313, Princeton University Library, Princeton, NJ, USA Ms. M 136
- תורה, הפטרות וכתובים, 14. Jahrhundert, Biblioteca Apostolica Vaticana Ms. ebr. 447
- תורה, מגלות והפטרות, 13. Jahrhundert, Staatsbibliothek Berlin Ms. Ham. 80.1
- Torah (mit Targum), 13. Jahrhundert (?), Ms. Bib. Reg. 44 (Royal Library of Turin, Turin)
- תורה, הפטרות, מגלות ואיוב : עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, 14. Jahrhundert, Staats- und Universitätsbibliothek Hamburg Carl von Ossietzky (Hamburg) Cod. hebr. 1

V. 31. Die im vorigen bereits angedeutete von Zeit und Ort unabhängige, unbedingte ewige Geltung und Bedeutsamkeit des י׳׳כ wird in diesem Verse ausdrücklich ausgesprochen.