Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ואחר יאכל מן הקדשים. נִדְרֶשֶׁת בִּיבָמוֹת (דף ע"ד), בִּתְרוּמָה שֶׁמֻּתָּר לְאָכְלָהּ בְּהַעֲרֵב הַשֶּׁמֶשׁ:
מן הקדשים. וְלֹא כָל הַקֳּדָשִׁים:
Und dann esse er von den Heiligtümern, das wird in Jeb. (74b) auf die Hebe bezogen, die er nach dem Untergang der Sonne essen darf. Von den Heiligtümern, und nicht alle Heiligtümer (Tor. koh.).
ובא השמש וטהר , לא אמר כי אם רחץ בשרו במים ובא השמש וטהר אלא הפסיק , והטל בכתוב אמר ובא השמש וטהר ואחר יאכל וגו' לפי שהכתוב הזה מדבר בתרומה שצריכה הערב שמש · ובא השמש , יש שקיעת החמה עצמה , ועדיין אורה על האופק כמו שעה ורביעית שעה , אבל ובא השמש הנאמר כאן על ביאת האור , שהוא צאת הככבים , כמו שאמרו רבותינו ז"ל ( ברכות דף א' א' ) ממאי דהאי ובא השמש ביאת אורו ( כלומר שבא גם אור השמש שהוא צאת הככבים ) , ומאי וטהר טהר יומא ( כלומר שנסתלק אור היום מכל וכל ) , דלמא ביאת שמשו הוא ( כלומת שקיעת החמה עצמה ) , ומאי וטהר טהר גברא , ותרצו א"כ לימא קרא ויטהר , וזה דרך אסמכתא כי לפי הפשט גם ובא השמש על סור האור , מלת וטהר על האיש , וכן אמר ראב"ע ז"ל ידוע כי וטהר שב על הטמא , כמו וכפר עליה הכהן וטהרה , כי אין בפסוק זכר יום , רק חז"ל העתיקו , אפילו שיבא השמש לא יאכל עד סור האור , ושמו זה הפסוק לאסמכתא , על כן אמרו טהר יומא · כי לחמו הוא , לפי פשוטו יאמר אעפ"י שהיה טמא , ולא היה רשאי לעבוד במקדש , מותר לאכול גם מן הקדשים שהוקרבו בימי טומאתו , כי לחמו הוא , שנתתי אותם לאכילת הכהנים בין מותרין לעבודה בין אסורין , וכמו שהותרו למעלה לבעלי מומין ( פרשה ך"א ך"ב ) , ורבותינו בת"כ דרשו עליו :
V. 7. טהר יומא ובא השמש וטהר (Berachot 2b), d. h. der unreine Tag ist ganz verschwunden und es bricht für ihn ein reiner Tag an. תרומה :ואחר יאכל וגו׳ (siehe Jebamot daselbst). Daher auch: תרומה ,כי לחמו הוא ist diejenige geheiligte Spende, auf welche der כהן mit seiner Nahrung zunächst hingewiesen ist und die ihm direkt als solche gegeben wird, während die anderen קדשים ihm nur indirekt zufallen, משלחן גבוה קא זכי (vergl. V. 13).
תרומה ist מותרת לכהן sobald העריב שמש, selbst bei solchen טומאות, die wie זבה זב יולדת מצורע noch מחוסרי כפרה sind und für קדשים erst nach Darbringung dieser Opfer טהורים werden. Bei טומאות, die nicht מחוסרי כפרה sind, tritt auch für קדש der היתר mit העריב שמש ein (siehe zu Kap. 7, 20).