Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ביום ההוא יאכל. לֹא בָא לְהַזְהִיר אֶלָּא שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָה עַל מְנָת כֵּן, שֶׁאִם לִקְבֹּעַ לוֹ זְמַן אֲכִילָה, כְּבָר כָּתוּב וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו וְגוֹ' (ויקרא ז'):
אני ה'. דַּע מִי גָזַר עַל הַדָּבָר וְאַל יֵקַל בְּעֵינֶיךָ:
An demselben Tage 30 soll es gegessen werden, er will hier nur ermahnen, daß das Schächten mit dieser Absicht vollzogen werden soll; denn die Zeit des Essens festzusetzen, steht bereits (7, 15), das Fleisch des Friedensdankesopfers (Tor. koh. צר). Ich bin der Ewige, wisse, wer dies befohlen hat, daß es in deinen Augen nicht gering erscheine.
ביום ההוא יאכל , יום שנאמר במוקדשים הוא ך"ד שעות , אבל לא כלו , שעכ"פ לא תותירו ממנו עד בקר , אעפ"י שעדיין הוא בך"ד שעות לזביחתו משבא בוקר נעשה נותר . אני ה' , דע מי גזר על הדבר , ואל יקל בעיניך , לשון רש"י ז"ל , ומוסב על כל האמור למעלה , ואחשוב עוד שכאן חתם הענין כלו שתחלתו דבר אל כל עדת בני ישראל ואמר קדושים תהיו וגו' , שהולך ומזהיר על קדושות רבות לישראל , ובקדושות המיוחדות לכהנים בעניני הטומאות והמומין ודברים הפוסלים בקרבנות לכן כמו שנאמר בתחלת הענין אזהרה על זובח שלמים שלא יפגל , כן חתם באזהרה זו על זובח תודה , וחתם אני ה' :
