Die Torah - Die fünf Bücher Mose
עורת. שֵׁם דָּבָר שֶׁל מוּם עִוָּרוֹן בְּלָשׁוֹן נְקֵבָה — שֶׁלֹּא יְהֵא בוֹ מוּם שֶׁל עִוָּרוֹן:
או שבור. לֹא יִהְיֶה:
חרוץ. רִיס שֶׁל עַיִן שֶׁנִּסְדַּק אוֹ שֶׁנִּפְגַּם וְכֵן שְׂפָתוֹ שֶׁנִּסְדְּקָה אוֹ נִפְגְּמָה (בכורות ל"ח):
יבלת. ורו"אה בְּלַעַז:
גרב. מִין חֲזָזִית וְכֵן יַלֶּפֶת, וּלְשׁוֹן יַלֶּפֶת כְּמוֹ וַיִּלְפֹּת שִׁמְשׁוֹן (שופטים ט"ז), שֶׁאֲחוּזָה בוֹ עַד יוֹם מִיתָה, שֶׁאֵין לָהּ רְפוּאָה:
לא תקריבו. שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים, לְהַזְהִיר עַל הַקְדָּשָׁתָן וְעַל שְׁחִיטָתָן וְעַל זְרִיקַת דָּמָן (תמורה ו'):
ואשה לא תתנו. אַזְהָרַת הַקְטָרָתָן:
Blindheit, ist das Hauptwort des Leibesfehlers Blindheit in weiblicher Form; es sei nicht der Leibesfehler Blindheit an ihm. Oder gebrochen, sei es nicht. Verletzt, wenn ein Augenlid gespalten ist oder etwas an ihm fehlt; ebenso, wenn seine Lippe gespalten ist oder etwas an ihr fehlt (Tor. koh.). Eine Warze, Warze in anderen Sprachen. Trockene Krätze, eine Art Hautentzündung, ebenso feuchte Krätze; das Wort ילפת gleich (Richt. 16, 29), Schimschon umschlang; sie haftet an ihm bis zum Todestage, da es für sie keine Heilung gibt. Sollt ihr nicht darbringen, (Temura 6b), steht dreimal, um die Heiligung, die Schlachtung und die Sprengung ihres Blutes zu verbieten. Und eine Feuergabe sollt ihr nicht bringen, ist das Verbot, sie verdampfen zu lassen.
עורת, פי' רש"י ז"ל שם דבר של מום עורון בלשון נקבה, שלא יהא בו מום של עורת, כלומר שאינו תאר נקבה מן עור לזכר, שהיה ראוי להיות העי"ן בחיר"ק, ועוד למה לא יזכיר הזכר, ועוד שבור וחרוץ על זכר, אלא שם המום הוא בין לזכר בין לנקבה, אבל ראב"ע ז"ל פי' שהוא שם התאר לעין, ועין לשון נקבה · שבור, שיש בו איבר שבור הן יד או רגל או אפילו שבר זנב, כמו ששנו בת"כ, כי הכל בכלל שבור, וכן כל שהוא בגלוי, אבל שבר צלע שבסתר אינו מום, ולמדוהו ממומי אדם ובעל מום של עורת אינו אלא בעין, ובעל מום של שבור באברים רבים, ומה שפי' רש"י ז"ל או שבור, לא יהיה, רצונו בעל מום של איברי שבור לא יהיה: חרוץ, בעל מום של חריצה וסדיקה לא יהיה, כגון ריס של עין שנסדקה או שנפגם, וכן שפתו שנסדקה או שנפגמה וכיוצא בהן, וחרוץ כמו גזור, כמו ומחרוץ תבואתה (משלי ט"ז ט"ז), שהן המחלכים הגזורים מן הארץ, משפטיך אתה חרצת (מ"א כ' מ'), גזרת, ובלשון משנ' הרבה שמא יעשה חריץ · יבלת, פי' רש"י ז"ל ורואה בלע"ז (ווארצין), ושם דבר של מום הוא כמו עורת, וענינו שלא יהיה הקרבן בעל מום של יבלת, וזהו ששנינו בת"כ יבלת, זה בעל יבלת · גרב, בעל מום של גרב וכן ילפת, ובארנום למעלה (פרשה כ"א כ') · לא תקריבו, זהו לאו על שחיטת בעל מום · אלה, אבל אתה מקריב את שנעבדה בו עבודה: ואשה, מתנת אש, וזהי ההקטרה, מלבד שעובר על שחיטתן וזריקת דמם, עובר גם על הקטרתן,
V. 22. עורת, nach Raschi Substantiv wie ילפת ,יבלת. Als Adjektiv setzte es die Form עויִר voraus, wie לא תקריב ,וגו׳ – .אדרת ,אדיר, siehe zu V. 20.