Hebräischer Text (nach der Masorah)
כׇּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־בּ֣וֹ מ֗וּם מִזֶּ֙רַע֙ אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן לֹ֣א יִגַּ֔שׁ לְהַקְרִ֖יב אֶת־אִשֵּׁ֣י יְהֹוָ֑ה מ֣וּם בּ֔וֹ אֵ֚ת לֶ֣חֶם אֱלֹהָ֔יו לֹ֥א יִגַּ֖שׁ לְהַקְרִֽיב׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
kein Mann, an welchem ein Leibesfehler ist von den Nachkommen Aharons des Priesters, darf hintreten, die Hingebungen an das Gottesfeuer näher zu bringen; so lange an ihm ein Leibesfehler ist, darf er ein Opfer seines Gottes näher zu bringen nicht hintreten.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Wer von den Nachkommen Aarons einen Leibesfehler hat, soll nicht hinzutreten, die Feueropfer Gottes darzubringen, er hat einen Leibesfehler, muß nicht hinzutreten, die Opferspeise seines Gottes darzubringen.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Jedermann vom Samen des Priesters Ahron, an dem ein Leibesfehler, darf nicht herantreten, die Feueropfer HaSchems darzubringen; ein Leibesfehler an ihm, seines Gottes Brot darzubringen, darf er nicht herantreten.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
ווער פאן דען נאכקאממען אהרנס איינען לייבספעהלער האט, זאלל ניכט הינצוטרעטען,דיא פייעראפפער גאטטעס דארצוברינגען, ער האט איינען לייבספעהלער, מוס ניכט הינצוטרעטען , דיא אפפערשפייזע זיינעס גאטטעס דארצוברינגען ·
Onkelos
כָּל גְבַר דִי בֵהּ מוּמָא מִזַרְעָא דְאַהֲרֹן כַּהֲנָא לָא יִקְרַב לְקָרָבָא יָת קֻרְבָּנַיָא דַיְיָ מוּמָא בֵהּ יָת קֻרְבַּן אֱלָהֵהּ לָא יִקְרַב לְקָרָבָא
Raschi
כל איש אשר בו מום. לְרַבּוֹת שְׁאָר מוּמִין:
מום בו. בְּעוֹד מוּמוֹ בּוֹ פָּסוּל, הָא אִם עָבַר מוּמוֹ כָּשֵׁר (ספרא):
לחם אלהיו. כָּל מַאֲכָל קָרוּי לֶחֶם:
Raschi (Deutsche Übersetzung)
Jedermann, an dem ein Leibesfehler, fügt noch andere Leibesfehler hinzu. Ein Leibesfehler ist an ihm, solange sein Leibesfehler an ihm ist, ist er untauglich; wenn aber sein Leibesfehler vorüber ist, so ist er geeignet (Tor. koh.). Die Speise seines Gottes, jede Speise wird Brot genannt.
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Biur von Moses Mendelssohn
כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן , כבר אמר איש מזרעך לדורותם , ומה טעם לומר עוד מזרע אהרן הכהן , יתישב לפרושנו על כי כל איש אשר בו מום לא יקרב , שבא לאסור על כהנים בעלי מומין מעשים שהתיר לזר לעשות בקרבנות , ושמא תאמר שלא הותרו אלא לזרים תמימים , אבל זרים בעלי מומין כל שכן שיאסור עליהן לעשותן , לכן חזר לומר כל איש וכו' מזרע אהרן הכהן , לא אסרתי לך מומין אלא בזרע אהרן הכהן לא בזרים , ומה שמותר לזר תמים מותר לזר בעל מום . כל אשר בו מום , לרבות שאר מומין , מפי' רש"י ז"ל , וכן הוא בת"כ : אשי ה' , פרשנוהו (פרשה א' ע') , ולפי הפשט לכלול הקטרת והלבונה , כל שכן מתנות גבוה . מום בו , בעוד מומו בו פסול , הא אם עבר מומו כשר . את לחם אלהיו , וכן למעלה (פסוק י"ז) אמר לחם אלהיו , כמו כי קדוש הוא לאלהיו (פסוק ז') ושם מבואר , כי לפי שבעל מום קדושת כהונה עליו , רק שאינו מקריב , אמר לחם אלהיו , שהוא קרוב לעשות ככהן הנבחר והקדוש לאלהיו , ועל כן נאסר עליו הכל , אלא שעל העבודות שזר חייב עליו מיתה , בעל מום באזהרה ולוקה , ומה שזר פטור עליו וכל שכן מה שמותר לזר , בעל מום אינו לוקה , אבל פוסל העבודה :
V. 21. כל איש וגו׳, siehe zu V. 17.