Die Torah - Die fünf Bücher Mose
או גבן. שׁורי"ציולש בְּלַעַז, שֶׁגְּבִינֵי עֵינָיו שְׂעָרָן אָרֹךְ וְשׁוֹכֵב:
או דק. שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְעֵינָיו דֹּק, שֶׁקּוֹרִים טיל"א, כְּמוֹ "הַנּוֹטֶה כַדֹּק" (ישעיהו מ'):
או תבלל. דָּבָר הַמְבַלְבֵּל אֶת הָעַיִן, כְּגוֹן חוּט לָבָן הַנִּמְשָׁךְ מִן הַלֹּבֶן וּפוֹסֵק בַּסִּירָא, שֶׁהוּא עֹגֶל הַמַּקִּיף אֶת הַשָּׁחֹר שֶׁקּוֹרִים פרוני"לא, וְהַחוּט הַזֶּה פּוֹסֵק אֶת הָעֹגֶל וְנִכְנָס בַּשָּׁחֹר; וְתַרְגּוּם תְּבַלּוּל "חִלִּיז", לְשׁוֹן חִלָּזוֹן, שֶׁהוּא דוֹמֶה לְתוֹלַעַת אוֹתוֹ הַחוּט, וְכֵן כִּנּוּהוּ חַכְמֵי יִשְֹרָאֵל בְּמוּמֵי הַבְּכוֹר חִלָּזוֹן, נָחָשׁ, עֵינָב (בכורות ל"ח):
גרב או ילפת. מִינֵי שְׁחִין הֵם; גָּרָב זוֹ הַחֶרֶס, שְׁחִין הַיָּבֵשׁ מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, יַלֶּפֶת הִיא חֲזָזִית הַמִּצְרִית, וְלָמָּה נִקְרֵאת יַלֶּפֶת? שֶׁמְּלַפֶּפֶת וְהוֹלֶכֶת עַד יוֹם הַמִּיתָה, וְהוּא לַח מִבַּחוּץ וְיָבֵשׁ מִבִּפְנִים, וּבְמָקוֹם אַחֵר קוֹרֵא לַגָּרָב שְׁחִין הַלַּח מִבַּחוּץ וְיָבֵשׁ מִבִּפְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס" (דברים כ"ח), כְּשֶׁסָּמַךְ גָּרָב אֵצֶל חֶרֶס, קוֹרֵא לַיַּלֶּפֶת גָּרָב, וּכְשֶׁהוּא סָמוּךְ אֵצֶל יַלֶּפֶת, קוֹרֵא לַחֶרֶס גָּרָב, כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּבְכוֹרוֹת (דף מ"א):
מרוח אשך. לְפִי הַתַּרְגּוּם מְרַס פַּחֲדִין, שֶׁפְּחָדָיו מְרֻסָּסִין — שֶׁבֵּיצִים שֶׁלּוֹ כְתוּתִין, פְּחָדִין כְּמוֹ "גִּידֵי פַחֲדָו יְשֹׂרָגוּ" (איוב מ'):
Oder dessen Augenbrauen zu lang, Augenbrauen in anderen Sprachen, an seinen Augenbrauen ist das Haar lang und herabhängend. Oder, der ein Häutchen im Auge hat, er hat ein Häutchen über seinen Augen, das man Gewebe nennt; wie (Jes. 40, 22), der wie einen Flor ausspannt. Oder eine Mischung, eine Sache, die das Auge mischt, wenn sich z. B. ein weißer Faden vom Weißen hinzieht und durch die Regenbogenhaut geht, welche die Pupille umgibt, die man Augenstern nennt; wenn dieser Faden durch diesen Kreis geht und ins Schwarze eindringt (Bech. 38a, b). Der Targum von תבלול ist חילזון von חלזון, einer Art Fisch; jener Faden ist einem Wurm ähnlich; und so bezeichnen ihn auch die Weisen Jisraels bei den Leibesfehlern des erstgeborenen Viehes, Fisch, Schlange, Warze (Bech. 38a). Trockene oder feuchte Krätze, sind Arten von Hautentzündung, גרב = חרס (Deut. 28, 27), eine Entzündung, die von innen und von außen trocken ist; ילפת = ägyptischer Ausschlag; warum heißt er ילפת? Weil er bis zum Todestage umschlingt und nicht weicht; er ist von außen feucht und von innen trocken; an anderer Stelle (Deut. 28, 27) nennt er גרב die Entzündung, die von außen feucht und von innen trocken ist; so steht, mit feuchter und trockener Krätze; wenn er גרב neben חרס nennt, bezeichnet er die feuchte mit גרב; und wenn er גרב neben ילפת nennt, bezeichnet er mit גרב die trockene Krätze; so wird in Bechor. (41a) erklärt. Dem die Hoden zerdrückt sind, nach dem Targum, dem die Hoden zerdrückt sind, dessen Hoden zerquetscht sind; wie (Job 40, 17) die Sehnen seiner Hoden sind geflochten.
או גבן , אמר ראב"ע ז"ל קרוב מגזרת הרים גבנונים והנו"ן שרש והוא שם התאר וכן דק הוא במשמעו להיות דק קצר קומה , ואעפ"י שגם אלו מומין , כמו ששנו (פרק ז' ו') הקפח והננס , אין דבריו נראים במשמעות הכתוב , כי מה ענין גבן ודק עם תבלול בעינו , אלה בגוף כלו , ותבלול רק בעין , ויותר יסמך תבלול לעור , אבל רבותינו שנו (שם פ"ז ב') אין לו גבינים אין לו אלא גבן אחד זהו גבן האמור בתורה , והוא מלשון גבות עיניו , שהן השיער שמעל עיניו ואפילו חסר אחת הרי זה מום , וזהו גבן שהוא בעל גבן אחד , ועליו שנה אין לו אלא גבן אחד זהו גבן האמור בתורה וכל שכן אין לו גבינים כלל · או דק , במשנה שנינו (שם שם) ר' דוסא אומר כל שגביניו שוכבים , ואם פי' גבן שהשערו' גביניו ארוכי' ושוכבי' על עיניו , יהיה דק להפך שגביניו דקים שאין בהם שער כלל , וזה דעת יב"ע וירושלמי שתרגמו או דגבינוי שכבן חפיין עינו או לית שער בגבינוי, אבל לדעת חכמים שגבן הוא שאין לו גבינים , יפרשו דק על נקודה שבשחור של עין , כמו הנוטה כדוק שמים וימתחם כאהל לשבת (ישעיה מ' כ"ב) , ובת"כ דוק זה הדוק , חלזון נחש עינב מניין ת"ל או דק , כלומר דק כדמות נקודה עגולה לבנה בשחור שבעין , ומניין חלזון או נחש ועינב , שיש בה לובן נמשך בה כדמות תולע חלזון או נחש או עינב ת"ל או דק [° א"ה , רש"י ז"ל פי' גבן , סורציליים בלע"ז (סורסילע, דער לאנגע אויגן ברוינן האאר) שגביני עיניו שערן ארוך ושוכב · או דק , שיש לו בעיניו דוק שקורין טיל"א , כמו הנוטה כדוק (ישעיה מ') עכ"ל , ושם בישעי' כ' כדוק כירייעס , שקורין טייל"א , ( טאילע , או טעל"א , בל"א איין גוועב ) , הרי שפי' גבן כשטת ר' דוסא , ודק כשטת החכמים°] · או תבלל בעינו , פי' רש"י ז"ל דבר המבלבל את העין , כגון חוט לבן הנמשך מן הלבן ופוסק בסירא , שהוא עוגל המקיף את השחור שקורין פרונ"יל ( בל"א אויגן שטערן ) , והחוט הזה פוסק את העוגל ונכנס בשחור , ותרגום תבלול חילין לשון חלזון , שהוא דומה לתולעת אותו החוט , וכן כנוהו חכמי ישראל במומי הבכור חלזון נחש עינב , ויפה פי' , אע"פ שבברייתא אמרו על או דק חלזון נחש עינב , זהו ללמד אם יש חוט לבן בשחור שהוא מום כמו נקודה עגולה , ואינו עובר את השחור ליגע בלבן , אלא הסירה שלימה , אבל תבלול הוא כשחוט הלבן נמשך מלובן שבעין , ופוסק העוגל המקיף את השחור ונכנס בשחור , וזהו לשון תבלל שבולל הלובן שבעין עם השחור שבעין , והחוט הזה הוא ג"כ כתולעת משוך כמו שאמר רבינו ז"ל בפי' דברי התרגום , וראיה ממשנתנו (בכורות פ"ו ב') הרי בעיניו דק תבלול חלזון נחש ועינב , ואיזהו תבלול לבן הפוסק בסירא ונכנס בשחור , לדעתי הפי' תחלה מפרש דק שגם הוא תבלול חלזון נחש , אעפ"י שאינו נקודה אלא כדמות חלזון נחש , שהו' מבלבל הראות שאינו רואה כהוגן, ולכן שאל ואיזהו תבלול , כלומר אם כן מה בין דק לתבלול האמור בכתוב בפני עצמו , והשיב שהוא לבן הפוסק בשירא , שמבלבל את העין , ואינו מונע הראות , כך נראה נראה בעיני , לא כפי' רא"מ ז"ל בפי' דק , גם מתישב מדברנו מה שתמה על רש"י ז"ל . או גרב זו החרס , שחין יבש מבפנים ומבחוץ . ילפת , היא חזזית המצרית ולמה נקראת ילפת שמלפפת והולכת עד יום המיתה , והוא לח מבחוץ ויבש מבפנים , ובמקום אחר אומר ובגרב או בחרס , קורא לילפת גרב לפי שסמוך אצל חרס , וכשסמוך גרב לילפת הוא החרס , מפי' רש"י ז"ל וכן מפורש בבכורות , וא"כ גרב תמיד נופל על שחין יבש , הן לח מבחוץ ויבש מבפנים , או יבש מחוץ ומפנים , אבל לא מבפנים ומחוץ מום עובר הוא . מרוח אשך , פי' רש"י ז"ל לפי התרגום מרים פחדין , שפחדיו מרוססין , שביצים שלו כתושין , פחדו כמו גידי פחדיו ישורגו , ומרים בלשון ארמי הוא מעוך , תרגום ומעוך ומרים , וזהו הקרוב לפשוטו של מקרא , כי יש דעות אחרות בענין זה , כמו שפי' רא"ם ז"ל , ויאמר רמב"ן ז"ל שזכרון המומין שבכתוב הולכים על הסדר מחמור לקל , כמו שכתוב על ספרו :
V. 20. גבן. Kap. 14, 9 heißen die Stellen der Augenbrauen גבות עיניו , die Augenbrauen selbst heißen chaldäisch גבן .גבינים ist nach Bechorot 43b zunächst שיש לו גבינין הרבה, nach Raschi daselbst: dem die beiden Augenbrauen ohne Unterbrechung zusammen gewachsen sind, oder: שגביניו שוכבין , dessen Brauen über die Augen herabhängen. (Nach der Erläuterung Raschis zu זהו מדרש muss beides darunter verstanden sein.) Es sind aber auch ebenso andere Difformitäten der Augenbrauen darunter begriffen. – דק, nach Raschi zu Bechorot 44a מחסורירתא, ein die Sehkraft minderndes Häutchen im Auge. – תבלול ist nach daselbst 38a eine Mischung des Weißen ins Schwarze des Auges, daß nämlich לבן פוסק בסירא ונכנס בשחור, ein Streif des Weißen die Iris durchschneidet und ins Schwarze reicht. Das Entgegengesetzte wäre kein מום. – גרב וילפת sind nach daselbst 41a beide unheilbarer Aussatz. – רמב׳׳ן bemerkt: עור או פסח ist das Beispiel eines organischen Mangels, חרום או שרוע einer organischen Missbildung, שבר רגל או יד einer organischen Verletzung, גבן או דק או תבלול einer bloß entstellenden Missbildung (דק ist nach seiner Auffassung nur: erhabene Punkte im Auge, גרעינין, die die Sehkraft nicht hindern), גרב או ילפת von Hautkrankheiten.