Wajikra 21:11
Wajikra 21:11
zu talmud.de Impressum

Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וְעַ֛ל כׇּל־נַפְשֹׁ֥ת מֵ֖ת לֹ֣א יָבֹ֑א לְאָבִ֥יו וּלְאִמּ֖וֹ לֹ֥א יִטַּמָּֽא׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
und zu keinerlei als Leiche darliegenden Persönlichkeiten eingehen (oder: zu keinen die Persönlichkeit repräsentierenden Teilen einer Leiche), nicht in Beziehung zu seinem Vater und nicht in Beziehung zu seiner Mutter darf er sich verunreinigen.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Und zu keiner Leiche kommen, selbst an Vater und Mutter sich nicht verunreinigen;
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
zu keiner toten Person kommen, an seinem Vater und an seiner Mutter sich nicht verunreinen
Mendelssohn-Übersetzung im Original
אונד צו קיינער לייכע קאממען , זעלבסט אן פֿאטער אונד מוטער זיך ניכט פֿערונרייניגען · (ב)
Onkelos
וְעַל כָּל נַפְשַׁת מֵתָא לָא יֵיעוֹל לַאֲבוּהִי וּלְאִמֵהּ לָא יִסְתָּאָב
Raschi

ועל כל נפשת מת וגו'. בְּאֹהֶל הַמֵּת:

נפשת מת. לְהָבִיא רְבִיעִית דָּם מִן הַמֵּת שֶׁמְּטַמֵּא בָאֹהֶל (שם):

לאביו ולאמו לא יטמא. לֹא בָא אֶלָּא לְהַתִּיר לוֹ מֵת מִצְוָה (ספרא; נזיר מ"ז):

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Zu irgendwelchen Leichen, in das Zelt, in dem eine Leiche ist. נפשות fügt 1/4 Log Blut eines Toten hinzu, daß es ebenfalls das Zelt mit Unreinheit erfüllt (Sanh. 4a). An seinem Vater und an seiner Mutter darf er sich nicht verunreinigen, damit erlaubt er es ihm an einer Leiche, die keine Annehmer hat (Tor. koh.).

Biur von Moses Mendelssohn

ועל כל נפשות מת לא יבא , כבר באֵרנו (פסוק א') שהגוף נקרא נפש לאחר המות , לפי שעל ידו היה האדם לנפש חיה , והיה אפשר לומר ועל כל נפשות לא יבא , אלא שלא מתפרש כהוגן , כי למעלה שאמר לא יטמא מבואר שמדבר בנפש מת , כי להלן מפורש שהטומאה באדם מת , אבל מלא יבוא לא היינו שומעין באיזו ענין מדבר , על כן הוסיף לומר נפשות מת , שלא יבוא בבית או באהל שיש שם מת , ולמדנו שהוזהר על טומאת האהל אעפ"י שלא נגע , ורבותינו דרשו נפשות מת על רביעית דם משתי מתים שמצטרפין לטומאה , כי הנפש הוא הדם , כאמרו כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא (פרשה י"ז י"ד) , ופרשנו שיש בדם חלקים רבים שוגים המתפעלים מכחות הנפש · לאביו ולאמו לא יטמא , זוהי טומאת מגע , וכן כהן הדיוט באותן שאסור לו להטמא לכן מוזהר על שתיהן , ולמדוהו בג"ש לא יטמא א יטמא מכה"ג · לאביו ולאמו לא יטמא , וכל שכן לבנו ולבתו ולאחיו ולאחותו שמלבד הקורבה חייב במוראם ובכבודם גם לאחר מותם , ורבותינו ז"ל בת"כ דרשו לאביו ולאמו לא יטמא , מטמא הוא למת מצוה :

Text herunterladen