Hebräischer Text (nach der Masorah)
וְאִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֗ה כִּי־יִהְיֶ֨ה בָהֶ֥ם א֛וֹב א֥וֹ יִדְּעֹנִ֖י מ֣וֹת יוּמָ֑תוּ בָּאֶ֛בֶן יִרְגְּמ֥וּ אֹתָ֖ם דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃ {פ}
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Wenn aber unter Männern oder Frauen ein Ob oder Jidoni sein wird, sollen sie getötet werden; steinigen soll man sie, ihr Blut fällt in sie zurück.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Mann oder Frau unter ihnen, die Todtenbeschwörer oder Zeichendeutler sein werden, sollen des Todes sein; man soll sie steinigen, sie haben das Leben verwirkt.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Mann und Weib: wenn unter ihnen Totenbeschwörer sind oder Geisterkundige, so sollen sie des Todes sterben; man steinige sie (mit Steinen), ihre Blutschuld an ihnen.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
מאן אדער פרויא אונטער איהנען, דיא טאדטענבעשוועהרער, אדער צייכענדייטלער זיין ווערדען, זאללען דעס טאדטס זיין, מאן זאלל זיא שטייניגען, זיא האבען דאז לעבען פערווירקט׃
Onkelos
וּגְבַר אוֹ אִתְּתָא אֲרֵי יְהֵי בְהוֹן בִּדִין אוֹ דְכוּרוּ אִתְקְטָלָא יִתְקַטְלוּן בְּאַבְנָא יִרְגְמוּן יָתְהוֹן קְטָלָא חַיָבִין
Raschi
כי יהיה בהם אוב וגו'. כָּאן נֶאֱמַר בָּהֶם מִיתָה וּלְמַעְלָה כָרֵת, עֵדִים וְהַתְרָאָה בִּסְקִילָה, מֵזִיד בְּלֹא הַתְרָאָה בְּהִכָּרֵת, וְשִׁגְגָתָם חַטָּאת, וְכֵן בְּכָל חַיָּבֵי מִיתוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם כָּרֵת:
Raschi (Deutsche Übersetzung)
Wenn unter ihnen Toten- oder Knochenbeschwörung sein wird, hier steht Todesstrafe bei ihnen und oben Ausrottung; wenn Zeugen und Verwarnung dabei waren, ist Steinigung; wenn es freventlich geschah ohne Verwarnung, ist Ausrottung; und für ein Versehen ist ein Sündopfer vorgeschrieben; und so ist es bei allen Todesschuldigen, bei denen Ausrottung steht. אמר
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Biur von Moses Mendelssohn
ואיש או אשה, לפי שלא נכתב אזהרת אוב וידעוני וכרת שלהן בפרשת עריות, כי בפרשה (י"ט ל"א) אמר אל תפנו אל האובות וגו׳, ובפרשה זו (פסוק ו׳) אמר והנפש אשר תפנה אל האובות וגו׳ והכרתי אותו מקרב עמו, זכר גם עונש ב"ד שלהן אחר כל הנזכרים לפניו, ולפי שהוצרך לומר אותו מקרב עמו לשון זכר, אמר ואיש או אשה, לא האיש לבדו׃ כי יהיה בהם אוב או ידעני, שמצאו בהם מעשה אוב או מעשה ידעוני, ויעידו עליהם בב"ד שעשו כמעשים האלו, כי אין אוב וידעוני אמר לאיש, אלא שם המעשה כך הוא כמ"ש (פרשה י"ט ל"א)׃ מות יומתו, על פי ב"ד׃ ירגמו אתם, כמו עם הארץ ירגמוהו באבן (פסוק ב׳) ושם מבואר׃ כא
V. 27. Dreimal kehrt in פרשת קדשים die Warnung vor der vermeintlichen אוב- und ידעוני-Orakelweisheit wieder. Kap. 19, 31 als Verbot, Kap. 20, 6 mit dem Diktat der כרת-Strafe und nun hier am Schluss des Ganzen mit dem Diktat der סקילה. Nichts scheint somit das Gottesgesetz mehr für seine Integrität in uns und seine Verwirklichung durch uns zu fürchten, als die Verwechslung der klaren, der höchsten Vernunft, Macht, Weisheit, Gerechtigkeit und Güte entflossenen Diktate und Verheißungen des göttlichen Gesetzes mit den Orakeln einer wahngeborenen, in den verschiedenen Zeiten proteusartig unter verschiedenen Formen wiederkehrenden, vermeintlichen Wissenschaft, die dem Toten glaubt das Geheimnis des Lebendigen und des Lebens ablauschen und dem sich persönlich, sittlich frei, Gott nahe und unsterblich bewussten Menschen sein Geschick und seine Bestimmung aus den Erscheinungen einer gefesselten, individuell in Verwesung und Moder endenden Welt der Dinge deuten zu können, prätendiert.
So war auch Jesaias Kap. 8, 16-9, 1 die Aufgabe geworden, das Zeugnis der Verheißung zu wahren und das Gesetz durch nur bei Gott in die Schule gehende Jünger zu besiegeln – צור תעודה חתום תורה בלמדי – da fand es Jesaias als Pflicht, dem Volke sich und seine Kinder und Jünger, die als Zeichen und Lehrbeweise in Israel von Gott dahingestellt sind, dessen Gegenwart bei seinem Gesetzeswort in Zion weilt, in Gegensatz zu "Oboth und Jidonim" erkennen zu lassen, die nur "unklar und Gedanken erraten lassend" reden, המצפצפים והמהגים, die nach Völkerweise für die "Lebendigen die Toten" befragen - בעד החיים אל המתים. Er bezeugt es für das Gesetz und das verheißende Zeugnis, לתורה ולתעודה, daß auch Obot und Jidonim ein in die Form eines Gotteswortes gekleidetes Wort sprechen, אם לא יאמרו כדבר הזה das aber, nachtgeboren, kein Licht der Wahrheit in sich trägt und keine Morgenröte der Erfüllung zu erwarten hat, אשר אין לו שחר, das zwar zeitweilig leidende Menschheit zu täuschen weiß, die aber sehr bald enttäuscht, וקלל במלכו ובאלהיו, ein Höheres sucht – ופנה למעלה und nicht findet. Das Volk des wahren und wahrhaftigen Gotteswortes aber, העם, ist noch immer durch Dunkel zum Lichte gewandelt und hat stets im tiefsten Todesschatten schon den Strahl der kommenden Morgenröte gewahrt, ההולכים בחשך ראו אור גדול יושבי בארץ צלמות אור נגה עליהם — — —