Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִקַּ֛ח אֶת־אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יו נִדָּ֣ה הִ֑וא עֶרְוַ֥ת אָחִ֛יו גִּלָּ֖ה עֲרִירִ֥ים יִהְיֽוּ׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Und wer die Frau seines Bruders nimmt, so lange sie ihm eine zu Meidende ist, der hat die Blöße seines Bruders enthüllt, kinderlos werden sie bleiben.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Wenn jemand seines Bruders Frau nimmt, die wie eine Frau in der Reinigung anzusehen, der hat die Blöße seines Bruders aufgedeckt, sie sollen kinderlos bleiben.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Wenn jemand seines Bruders Weib nimmt, so ist dies Abscheu; er hat seines Bruders Scham geblößt, kinderlos sollen sie bleiben.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
ווען יעמאנד זיינעס ברודערס פרויא נימט. דיא וויא איינע פרויא אין דער רייניגונג אנצוזעהען, דער האט דיא בלעסע זיינעס ברודערס אויפגעדעקט, זיא זאללען קינדערלאז בלייבלייבען׃
Onkelos
וּגְבַר דִי יִסַב יָת אִתַּת אֲחוּהִי מְרָחָקָא הִיא עֶרְיְתָא דַאֲחוּהִי גַלִי בְּלָא וְלָד יְהוֹן
Raschi

נדה הוא. הַשְּׁכִיבָה הַזֹּאת מְנֻדָּה הִיא וּמְאוּסָה; וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ לֶאֱסֹר הַעֲרָאָה בָהּ כְּנִדָּה שֶׁהַעֲרָאָה מְפֹרֶשֶׁת בָּהּ — אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה (יבמות נ"ד):

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Ist es eine Verworfenheit, diese Beiwohnung ist verworfen und widerlich; unsere Lehrer erklären, (Jeb. 54a) er verbietet damit bei ihr die Entblößung wie bei einer Unreinen; bei dieser steht nämlich die Entblößung deutlich (V. 18), ihre Quelle hätte er entblößt.

Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch

V. 21. נדה היא, wenn nicht der Dewarim 25, 5 statuierte Fall eingetreten daß sie die Witwe eines kinderlos verstorbenen Bruders ist, hinsichtlich deren die מצות יבום obliegt. שהיא כנדה מה נדה יש לה איסור ויש לה היתר אף אשת אח יש לה איסור ויש לה היתר (ת׳׳כ).

Biur von Moses Mendelssohn

ואיש אשר יקח את אשת אחיו, בין אשת אחיו מאביו בין אשת אחיו מאמו, וגם כאן זכר לקוחין, אעפ"י שאין קדושין תופסין בה, לפי שהתיר אשת אחיו במקום מצוה, אם אין לו בנים, להקים שם לאחיו, שמא תאמר לקחתה אפילו במקום בנים, להטיב עם בני אחיו להיות להם לאב, ולהטיב עם אלמנתו, בין אחיו מאביו בין מאמו, שהרי אם אין בנים היה מצוה לקחתה, לכן אמר נדה היא, תחשבנה ותדמנה לנדה, שהיא אשתך המותרת לך, וכשתפסוק זובה תחזור להיות מותרת לך, ובימי נדותה אסורה עליך אסור חמור, כן אשת אחיך כשיש בנים היא ערוה לך, כן נראה לי לפי פשוטו של מקרא שמדמה הנשים שהן לפעמים מצוה ולפעמים אסור כרת, ורא"ב"ע ז"ל פי׳ הנדה אסורה גם תבא עת להיות מותרת, וכן יתכן באשת האח, וכן כתב רבי׳ טובי׳ בר׳ אליעזר בס׳ פסיקתא זוטרתי׃ ערירים יהיו, זהו העונש בעה"ז כמ"ש (פסוק כ׳) וכרת מפורש בפרשת אחרי מות, ואמר רש"י ז"ל יש לו בנים קוברן, אין לו בנים מת בלא בנים, לכך שנו בשני מקראות אלו, ערירים ימותו, ערירים יהיו, ערירים ימותו, אם יש לו בשעת העברה לא יהיו לו כשימות, לפי שקוברן בחייו, ערירים יהיו אם אין לו בשעת עברה, יהיה כל ימיו כמו שהוא עכשיו, והם דברי התלמוד (יבמות ד׳ נ"ה ע"א) וכפי הפשט׃

Text herunterladen