Die Torah - Die fünf Bücher Mose
והפשיט וגו'. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר הָעוֹלָה? לְרַבּוֹת אֶת כָּל הָעוֹלוֹת לְהֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ:
אתה לנתחיה. וְלֹא נְתָחֶיהָ לִנְתָחִים (ספרא):
Und man ziehe ab, warum steht noch mal, das Ganzopfer? Um alle Ganzopfer zum Abziehen und Zerlegen hinzuzufügen. Es in seine Stücke, aber nicht seine Stücke nochmals in Stücke (Tor. koh.).
והפשיט , יפשיט עורה , כמו ופשט את בגדיו (ויקרא ו' ד') , כי העור והשיער שעליו לבהמה כמו הבגד לאדם : ונתח אתה , בעודה שלמה , כי תחלה פושט עור כלה , ואח"כ מנתח אותה : לנתחיה , הכפרד נתח כל נֵתַח טוב (יחזקאל כ"ד ד') , כמו מן פֶּתַח פְּתָחֶיהָ , תתחבנה לנתיחות , וכנוי נתחיה על נתחים שקבל בעל פה שתנותה לכהן העולה , והן המפורשות במסכת תמיד , לא שינתח נתחים לנתחים : והפשיט , בעל הקרבן וכן ונתח , ושב על אדם כי יקריב וגו' כמו ושחט , כי הפשט ונתוח כשר בזר , ומה שאמרנו מקבלה ואילך מצות כהנה , הוא בעבודת הדם , ובהולכת אברים והקטרתן , שהן עבודת המזבח , והפשט ונתוח איננו מעכב , כמו שאמרו בת"כ :
V.6 הפשט וניתוח כשרה בזר (Joma 22a), darum heißt es ebenso allgemein והפשיט וגו׳ wie oben נשחט. und werden im folgenden Verse wieder בני אהרן als Subjekt ausdrücklich genannt. Indem hier הפשט und ניתוח das עולה als solches zum Objekt hat, so ist damit beides für jedes עולה vorgeschrieben, andererseits durch den spezialisierenden Artikel הָ und das spezialisierende אותה nur auf עולות כשרות beschränkt. פסולין jedoch, selbst wenn עלו und daher לא ירדו (siehe zu Schmot 29, 37), werden nicht enthäutet und zerlegt (Sebachim 85a). Es heißt nicht: ונתח אותה לנתחים sondern: לנתחיה. es soll das Opfertier nicht in beliebige, sondern in seine, d. h. in seine natürlichen Teile zerlegt werden, und auch nicht נתחיה לנתחים, nicht die organisch ein Ganzes bildenden Teile wieder in Teile.