Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וּבַשָּׁנָ֣ה הַחֲמִישִׁ֗ת תֹּֽאכְלוּ֙ אֶת־פִּרְי֔וֹ לְהוֹסִ֥יף לָכֶ֖ם תְּבוּאָת֑וֹ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
und erst im fünften Jahre sollt ihr seine Frucht genießen, daß er fortan euch seinen Ertrag zuwachsen lasse; ich, Gott, euer Gott.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Im fünften Jahr aber könnt ihr die Frucht verzehren, dadurch soll der Ertrag vermehrt werden. Ich bin der Ewige, euer Gott!
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
und im fünften Jahre dürft ihr seine Frucht essen, euch seinen Ertrag zu mehren; ich bin euer Gott HaSchem.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
אים פֿינפֿטען יאהר אבער קעננט איהר דיא פֿרוכט פֿערצעהרען, דאדורך זאלל דער ערטראג פֿערמעהרט ווערדען· איך בין דער עוויגע אייער גאטט ·
Onkelos
וּבְשַׁתָּא חֲמִישֵׁתָא תֵּיכְלוּן יָת אִבֵּהּ לְאוֹסָפָא לְכוֹן עֲלַלְתֵּהּ אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן
Raschi

להוסיף לכם תבואתו. הַמִּצְוָה הַזֹּאת שֶׁתִּשְׁמְרוּ, תִּהְיֶה לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ, שֶׁבִּשְׂכָרָהּ אֲנִי מְבָרֵךְ לָכֶם פֵּרוֹת הַנְּטִיעָה; הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר דִּבְּרָה תוֹרָה כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרָע, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם הֲרֵי אַרְבַּע שָׁנִים אֲנִי מִצְטַעֵר בּוֹ חִנָּם לְפִיכָךְ נֶאֱמַר לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ (ספרא):

אני ה'. אֲנִי ה' הַמַּבְטִיחַ עַל כָּךְ וְנֶאֱמָן לִשְׁמֹר הַבְטָחָתִי:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Euch seinen Ertrag zu vermehren, wenn ihr dieses Gebot hütet, wird es euch den Ertrag des Baumes vermehren; denn als Lohn dafür segne ich euch die Früchte des jungen Baumes; R. Akiba sagte, die Thora spricht hier gegen den bösen Trieb; daß der Mensch nicht sage, siehe, vier Jahre habe ich mich umsonst damit bemüht; darum steht, euch seinen Ertrag zu vermehren (Tor. koh.). Ich bin der Ewige, ich bin der Ewige, der das verheißt und der ich treu bin, meine Verheißung zu erfüllen.

Biur von Moses Mendelssohn

ובשנה החמישית תאכלו את פריו , כמו חולין , לא שצריך לאכלם , אבל תאכל כולל גם כל מיני הנאות , לאכלם ולעשות בהם סחורה וכיוצא , וכמו שיתבאר · להוסיף לכם תבואתו , אומר אני לפי פשוטו של מקרא , לפי שגם בשנה הרביעית מותר לאכול אותם בא הכתוב להבדיל בין אכילת שנה רביעית , לאכילתן בשנה החמשית , כי מעות רביעי' צריך שיקנה בהן בקר וצאן לאכיל' בהלולי' , וכשהתבואה או כסף פדיונם רב , אין לו מהן כלום רק מה שיאכל הוא וביתו בירושלי' , והנותר יאכלו עמו לוי וגר ויתום ואלמנה , ואסור לו לעשות בהן סחורה , ולתת כספם באוצרו , או להוציאו בצרכי גופו לבגדים וכיוצא , אבל פירות חמשית שנאמר בהן תאכלו את פריו , מפרש שזאת האכילה כוללת כל מיני הנאה , וזהו להוסיף לכם תבואתו , שתעשו בתבואתו הכל להוסיף לכם הון ועושר , כדרך אדוני הארץ המוספים הון ועושר בתבואת ארצם , ומלת תבואתו , כמו כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה (משלי ג' י"ד) , ובלועז (איינקונפט) מה שמביא הפרי , ומכלל זה אנו שומעים שפירות שנה רביעית אינן אלא לאכילה בירושלי' , ורש"י ז"ל פי' הכתוב כפי מדרש חכמים , והכל אמת , ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע :

Text herunterladen