Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ערות בת אשת אביך. לִמֵּד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַל אֲחוֹתוֹ מִשִּׁפְחָה וְנָכְרִית, לְכָךְ נֶאֱמַר "בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ" — בִּרְאוּיָה לְקִדּוּשִׁין (שם כ"ג):
Die Blöße der Tochter der Frau deines Vaters, das lehrt, daß er auf seine Schwester von einer Sklavin oder einer Nichtjüdin nicht schuldig ist; darum steht, der Tochter der Frau deines Vaters, die zu Kidduschin fähig ist (Jeb. 23a).
ערות בת אשת אביך , שהיא מולדת אביך אחותך הוא , אבל בת אשת אביך שאינה מולדת אביך , כגון שנשא אביו אשה והיתה לה בת מאיש אחר מותרת לבנו , שאינה מולדת אביו לא בתו ולא ממשפחתו , וכשנושא אותה אינו פוגע באביו בעל אמה כלל , ולדעת חכמים ( יבמות דף ך"ב ע"א ) בא הכתוב הזה לחייבו על אחותו מן הנשואה בשני לאוין , משום ערות אחותך בת אביך , ומשו' ערות בת אשת אביך , אבל אחותו מן האנוסה שאינה אשת אביו , אינו חייב אלא אחת , וכן פסק רמב"ם ז"ל , ולפי שהיא האחות בת האב האמורה למעלה , לא נזכרה עוד בפרשת קדושים , וכמו שיתבאר שם בעז"ה · אשת אביך , לימד שאינו חייב על אחותו משפחה ונכרית , לכך נאמר בת אשת אביך , בראויה לקדושין , לשון רש"י ז"ל , ואפילו לחכמים שאמרו שבא הכתוב לחייבו שתים על אחותו מן הנשואה , מודים שעל אחותו משפחה ונכרית אינו חייב , כמו שלמדוהו מן האשה וילדיה תהיה לאדוניה , גם כפי הפשט הוא למד מן מולדת אביך , שמלת מולדת על המשפחה כמ"ש ( פסוק ט' ) , שצריכה הבת להיות ממשפחת אביו , ולא חייב עליה משום אחותו , אבל בתו הנולדת לו משפחה ונכרית , אין הבת ממשפחת אביו , שבכך הבא משפחה ונכרית אינן קרוין בנך ובתך , ומה שהוסיף רש"י ז"ל לומ' בראויה לקדושין הוא להבדילה מחייבי כריתו' , שאין קדושי אביו תופסים בה , ומחייב על מולדת חוץ ככ"ל ( פסוק ט' ) לפי שחייבי כריתות ראויין לקדושי אחרים , אבל שפחה ונכרית אינן ראויין לקדושין כלל , וכן אמרו בגמרא ( יבמות ך"ג ע"א ) :