Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ונתן אהרן על שני השעירם גרלות. מַעֲמִיד אֶחָד לְיָמִין וְאֶחָד לִשְׂמֹאל, וְנוֹתֵן שְׁתֵּי יָדָיו בַּקַּלְפִּי, וְנוֹטֵל גּוֹרָל בְּיָמִין וַחֲבֵרוֹ בִּשְׂמֹאל וְנוֹתֵן עֲלֵיהֶם, אֶת שֶׁכָּתוּב בּוֹ "לַשֵּׁם" הוּא לַשֵּׁם, וְאֶת שֶׁכָּתוּב בּוֹ "לַעֲזָאזֵל" מִשְׁתַּלֵּחַ לַעֲזָאזֵל (יומא ל"ט):
עזאזל. הוּא הַר עַז וְקָשֶׁה, צוּק גָּבוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר אֶרֶץ גְזֵרָה — חֲתוּכָה:
Und Aharon lege Lose auf die zwei Ziegenböcke, er stelle den einen sich zur Rechten und den einen zur Linken, bringe seine beiden Hände in eine Urne, nehme ein Los mit der Rechten und das andere mit der Linken heraus und lege sie auf jene; derjenige mit dem Los, auf dem „für den Ewigen“ steht, wird dem Ewigen dargebracht, und der mit dem Los, auf dem „für Asasel“ steht, wird zum Asasel geschickt (Joma 39a). Asasel, ist ein steiler, harter Berg, eine hohe Felsenspitze; so steht (V. 22), in ein abgeschnittenes Land, ein abschüssiges (Tor. koh., Joma 67b).
ונתן אהרן על שני השעירם גרלות , לא שיתן על כל אחד שני גורלות אלא שעור הכתוב שיקח מן הקלפי גורלות , ואותן גורלות שהוציא יתן עליהם , וחזר ופי' גורל אחד לה' יתן על שעיר זה , וגורל אחד לעזאזל יתן על השעיר השני , זהו לפי הפשט , ורבותינו למדו גורלות שיהיו שוין שלא יעשה אחד גדול ואחד קטן , א' של כסף וא' של זהב , א' של שיש וא' של אשכרוע , ופי' רש"י ז"ל אופן עשייתו , מעמיד א' לימין וא' לשמאל , ונותן שתי ידיו בקלפי , ונוטל גורל בימין וחברו בשמאל ונותנן עליהן , זה שכתוב בו לשם הוא לשם , ואת שכתוב בו לעזאזל משתלח לעזאזל · גורל אחד לה' , הכתוב מפרש מה יכתב על הגורלות שזכר , ואמר גורל אחד חרות עליו לה' , ועל אחד מהן חרות לעזאזל · לה' , להקריבו לה' : לעזאזל , לשלחו לעזאזל · לעזאזל , פי' רש"י ז"ל הוא הר עז וקשה צוק גבוה שנאמר ארץ גזרה חתוכה , ובת"כ שנינו למקום הקשה בהרים ובפרק שני שעירי תניא עזאזל קשה שבהרים , וכן הוא אומר ואת אילי הארץ לקח , דרשוהו כמו עזז אל , אעפ"י שיש זי"ן בין אל"ף ללמ"ד , ודבריהם אמת כמו שאפרש , וראב"ע ז"ל שכתב אחר הגאון כי עזאזל שם הר , ונקרא כן בעבור שהוא תקיף , כי טעם זכר השם כטעם הררי אל יקותיאל , והגאון הלוי תפשו כי האל"ף במלת עזאזל בין זי"ן לזי"ן , ולדעתי אין תפיסת רב השר הלוי תפיסה , ובחכמה הונח האל"ף נחה בין זי"ן לזי"ן וצירי של האל"ף הניחו תחת הזי"ן , לפי שבהכפל אות השרש מורה על ההפלגה , כמו ירקרק אדמדם , וכמ"ש (פרשה י"ג) , וכאן רומז על הפלגת העזות , ולפי ששרשו עזז , אילו נסמכה זי"ן לזי"ן לא היה כפל אות השרש אלא נכתב בשרשו שלם , על כן הוטלה האל"ף בין זי"ן לזי"ן , ויהיה כשני פעמים עז , ועוד אבאר לפנינו (פסוק כ"ב) דעתי בפי' המלה הזאת :
V. 8. ונתן אהרן על שני השעירים גורלות; nicht, daß auf jedes der beiden Tiere zwei Lose, auch nicht, daß beide Lose auf beide gelegt wurden, sondern: daß über jedes der beiden Tiere beide Lose schweben, es von vornhinein für jedes Tier völlig unentschieden sei, welches Los ihm werde. Daher: מה תלמוד לומר גורלות שיהיו שוין müssen die Lose völlig gleich sein, שלא יעשה אחד של זהב ואחד של כסף אחד גדול ואחד קטן nicht eines von Silber und das andere von Gold, nicht eines groß, das andere klein (Joma 37a). Es ist übrigens gleichgültig, aus welchem Stoff, גורלות של כל דבר (daselbst). Beide Lose lagen zusammen in einer Urne (קלפי), und er ergriff rasch (טרף) in der Urne zu gleicher Zeit mit der rechten und der linken Hand je eines der Lose, und galt das mit der Rechten ergriffene für das rechts, und das mit der Linken ergriffene für das links stehende Tier (Joma 39a). Daher auch durfte das Tier nur durch הגרלה, nur durch ein Losen seine Bestimmung erhalten, und wenn nach der Losung eines der Tiere starb, konnte man nicht ohne weiteres ein anderes an seine Stelle mit der Bestimmung des Gestorbenen setzen, sondern הגרלה מעכב, es musste über zwei andere Tiere wieder aufs neue durchs Los entschieden werden, מת אחד מהם אם עד שלא הגריל מת יקח זוג לשני ואם משהגריל מת יביא זוג אחר ויגריל עליהם בתחלה, und dasjenige der beiden Tiere, für welches das Los des Gestorbenen erging, trat an dessen Stelle dem lebengebliebenen Gefährten zur Seite, nach dem rezipierten Grundsatze, daß בעלי חיים אינן נדחין, daß lebende Opfertiere, deren Tauglichkeit eine vorübergehende Störung er litten, doch nach beseitigter Störung tauglich bleiben. Würde für בעלי חיים ebenso wie für andere Gegenstände der Grundsatz gelten, daß, wenn einmal ihre Tauglichkeit gestört worden, sie dieselbe selbst nach beseitigter Störung nicht wieder erlangen, נראה ונדחה אינו חוזר ונראה, so würde mit dem Tode des einen Tieres auch das andere seine Tauglichkeit bleibend verlieren, und es müsste ein ganzes neues Paar durch הגרלה an die Stelle des ersten treten (Joma 62a und 64a). Daher endlich der Grundsatz: אין הגורל קובע אלא בראוי לשם (Joma 63b): beide Tiere müssen im Momente der הגרלה zum חטאת לד׳ tauglich sein, selbst das Los לעזאזל fasst das davon betroffene Tier nur dann, wenn es auch für die Bestimmung לד׳ tauglich, also z. B. nicht טרפה nicht בעל מום gewesen ist. – לעזאול ,לד׳: siehe V. 10.