Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ימים רבים. שְׁלֹשָׁה יָמִים (ספרא):
בלא עת נדתה. אַחַר שֶׁיָּצְאוּ שִׁבְעַת יְמֵי נִדָּתָהּ:
או כי תזוב. אֶת שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים הַלָּלוּ:
על נדתה. מֻפְלָג מִנִּדָּתָהּ יוֹם אֶחָד, זוֹ הִיא זָבָה, וּמִשְׁפָּטָהּ חָרוּץ בְּפָרָשָׁה זוֹ, וְלֹא כְּדַת הַנִּדָּה, שֶׁזּוֹ טְעוּנָה סְפִירַת שִׁבְעָה נְקִיִּים וְקָרְבָּן, וְהַנִּדָּה אֵינָהּ טְעוּנָה סְפִירַת נְקִיִּים, אֶלָּא שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ בֵּין רוֹאָה בֵּין שֶׁאֵינָהּ רוֹאָה. וְדָרְשׁוּ בְּפָרָשָׁה זוֹ י"א יוֹם בֵּין סוֹף נִדָּה לִתְחִלַּת נִדָּה, שֶׁכָּל שְׁלֹשֶׁת רְצוּפִין שֶׁתִּרְאֶה בְאַחַד עָשָׂר יוֹם הַלָּלוּ תְּהֵא זָבָה:
Viele Tage, drei Tage. Außerhalb der Zeit ihrer Absonderung, nachdem die sieben Tage ihrer Absonderung zu Ende gegangen sind. Oder wenn sie Fluß hat, diese drei Tage, zu ihrer Absonderung, aber von ihrer Absonderung einen Tag getrennt; dann ist sie eine Flußsüchtige, und ihre Vorschrift ist in diesem Abschnitt ausgesprochen; sie ist nicht dem Gesetz für die Abgesonderte gleich; denn die Flußsüchtige muß sieben reine Tage zählen und ein Opfer darbringen; die Abgesonderte aber braucht nicht sieben reine Tage zu zählen, sondern bleibt sieben Tage in ihrer Absonderung, ob sie noch eine weitere Erscheinung von Blut hat oder nicht (Tor. koh.). Unsere Lehrer haben in diesem Abschnitt die elf Tage zwischen dem Ende der Absonderung und dem Anfang der neuen Absonderung erklärt; wenn sie in diesen elf Tagen drei Tage nacheinander eine Erscheinung von Blut hat, so ist sie flußsüchtig.
ואשה כי יזוב, כבר פרשנו שמשבעת ימים ואילך כשתראה דם, אינו קרוי דם נדה, שאין בתולדת הנשים שיאריך האורח יותר מז' ימים, לכן מה שרואה עוד זיבה הוא, חלי בגוף כמו הזוב באיש וצריכה שבעה נקיים וקרבן. יזוב זוב דמה, כבר אמרנו שעל שתי הדמים יאמר לשון זיבה, אלא שדם הנדה טבעי, ועל זה אמר שאם זוב דמה שבתולדתה לזוב, יזוב ימים רבים בלא עת נדתה, שתראה דם נגד תולדתה, שהתולדות הוא ארח קבוע, שהוא עת נדתה, והיא תראה בלא עת נדתה, או כי תזוב על נדתה, לאחר שגמרו ז' ימי נדה, תראה עוד דם, אז היא זבה. ימים רבים, ג' ימים, מפי' רש"י ז"ל, ובת"כ הוציאו תנאים דבר זה בדרכי' רבים, וכשראתה שלשה ימים רצופים הרי היא זבה גדולה, וצריכה ספירת שבעה וקרבן אבל ראתה רק יום אחד, שומרת יום כנגדו, ואם לא ראתה בו טובלת לערב וטהורה, ואמרו רבותינו י"א יום יש בין נדה לנדה, וסופרת בתחלה שבעה והם ימי נדה, ואם תראה ג' ימים בי"א יום שלאחריהן, בין סמוכין לימי נדתה בין מופלגין הרי היא זבה. כל ימי זוב טמאתה, אפילו זבה קטנה שראתה רק יום אחד או שנים, שאינה אלא שומרת יום כנגד יום, מטמאה משכב ומושב כזבה גדולה. כימי נדתה תהיה, לענין טומאה, שמטמאה את בועלה כנדה, כי טמאה היא:
V. 25. ימים רבים ,ואשה כי יזוב זוב דמה וגו׳: mindestens drei aufeinanderfolgende Tage, סמוך לנדתה :בלא עת נדתה, nach zurückgelegten sieben Niddatagen, also den ersten, zweiten und dritten Tag nach den sieben Niddatagen; או כי תווב על נדתה מופלג לנדתה, etwas entfernter, d. h. einen Tag später, also: den zweiten, dritten und vierten Tag nach den sieben Niddatagen, in beiden Fällen tritt die V. 28 gegebene Bestimmung ein, daß erst sieben reine Tage, ז׳ נקיים, zu zählen und קרבן (V. 29 f.) zu bringen ist, bevor die טהרה wieder zu erlangen ist. Der Zustand, der in dieser Weise nach zurückgelegten ימי נדה eintritt, heißt zur Unterscheidung von diesen: זיבה. Diese ימי זיבה reichen daher in dem ersten Falle bis zum zehnten, im zweiten Falle bis zum elften Tage nach ימי נדה und lehrt die Halacha (Nidda 73a), daß, wenn immer in diesen י׳׳א יום an drei auf einander folgenden Tagen ראיות eintreten, selbst noch den neunten, zehnten und elften Tag, ז׳ נקיים וקרבן gefordert werden, und erst nach gewonnenen ז׳ נקיים wieder ימי נדה eintreten können, weshalb diese elf Tage י׳׳א יום שבין נדה לנדה genannt werden. – כל ימי זוב טומאתה וגו׳, allein wenn auch nicht drei aufeinanderfolgende Tage, die ז׳ נקיים וקרבן fordern, sondern an zwei, oder auch nur an einem dieser י׳׳א יום eine זוב-Erscheinung eintritt כימי נדתה תהיה וגו׳, so tritt טומאה mit allen Folgen wie טומאת נדה ein in Beziehung auf טומאת משכב ומושב und מטמא את בועלה, und wenn auch nicht ז׳ נקיים, so muss doch ein יום נקי eingetreten sein, um die טומאה aufzuheben; es heißt dies: שומרת יום כנגד יום. Der mit drei Tagen eintretende Zustand heißt: זבה גדולה mit ein oder zwei Tagen ימי נדה .זבה קטנה unterscheiden sich von ימי זיבה also darin, daß innerhalb der ימי נדה eine Wiederholung der ראיה keine Steigerung der טומאה bringt. Auch nur eine ראיה bringt sieben Tage טומאה, und auch mehrere ראיות fordern nicht ז׳ נקיים und קרבן. In den darauf folgenden י׳׳א יום treten entweder זבה קטנה oder גדולה mit den oben bezeichneten Folgen ein. (Hinsichtlich des Kap. 18, 19 gegebenen Gesetzes sind in jedem Falle ז׳ נקיים zu zählen Nidda 66a.)