Die Torah - Die fünf Bücher Mose
לו , לכפרתו : ובא לפני ה' , לדעתי הוא כמו יבא כל בשר להשתחוות לפני (ישעי' ס"ו כ"ג) , עדיך כל בשר יבואו (תהלים ס"ה ג') , כי יבוא להשתחות לה' ולהודות לו על חסדו שטהרו מזובו : פתח א"מ , לעזרה בשער נקנור מקום שטבולי יום עומדים ומכאן למדו שהזב טובל ביום השביעי לספירתו , שאילו טובל בלילה איך יבוא לעזרה ומחוסר הערב שמש : (טו) ועשה אותם הכהן , הכהן יפריש אחד לחטאת ואחד לעולה , כן פירשו רבותינו ולמדו מן המקרא שאם הפרישם הזב כשקנאם הפרשו הפרש , שאם ועשה על מעשה החטאת והעולה היה לו לומר והקריבם הכהן , אחד לחטאת ואחד לעולה : וכפר עליו , במתן דמים , וכתב רמב"ן ז"ל שצריך קרבן להודות לה' שרפא אותו וטהרו , וצריך חטאת לכפר על חטאו , שלא יגרום לו עוד חלי : מזובו , מפני זובו שהיה איש זב וטמא , ועתה שפסק יכסה על חרפת נפשו בקרבן זה : (טז) תצא , פי' רא"ע ז"ל שלא ברצונו , ולא ידעתי למה , שהכתוב מדבר על אונס ועל רצון , הן ששכב עם אשה , הן במקרה לילה , ואם בעבור שחזר לומר ואשה אשר ישכב איש אותה וגו' , הוא בעבור האשה כמו שיתבאר (פסוק י"ח) : שכבת זרע , פי' רא"ע ז"ל כמו שכבת הטל , מגזרת ונבלי שמים מי ישכיב , וכן רד"ק ז"ל בס' השרשים אמר ששכבת הטל ענין ירידה ושפיכה , ונכון להיות מזה שכבת זרע , ולדעתי אין שכבת הטל לשון שפיכה , כי מצאנו טל בלי מלת שכבת , ולמה לבד אצל המן יקראנו שכבת הטל , אבל לפי שהיה הטל שוכב ארצה לנקות את הארץ והמן יורד עליו , וטל שוכב עליו מלמעלה , שלא ירד עליו דבר מן האויר , על כן במקום זה לבד קוראו שכבת הטל , גם מי ישכיב אינו לשון שפיכה אלא לשון שכיבה , כי נבלי שמים הם המקומות שהמים העליונים בהן , והמשילם לכדים מלאים מים כמו כשבר נבל יוצרים (ישעי' ל' י"ד) , כי השם השכיבם כפי הסדר שסדר להן , גם העננים נקראים כפים , לפי שהן ככף איש ששוכב בו דבר , וכן המים בעננים , וכן שכבת זרע , הזרע היוצא מן האד' ע"י המשכב , וסמכו לו מלת שכבת להבדילו ממלת זרע שהוא על התולדות , כמו והקם זרע לאחיך (בראשית ל"ח ח') , זרע אברהם עבדו (תהלים ק"ה ו') , אשר לא מזרעך הוא וכן כלם (בראשית ע"ז י"ב) , והכלל כל מקום שמדבר על הבנים , אמר זרע , וכשמדבר על יציאת זרע מן הגוף אמר תמיד שכבת זרע , ונבחרה מלה זו להבדיל ביניהן דרך כבוד להורות שאין ראוי שיצא זרע מן האדם , אלא לצורך המשכב להעמיד תולדות לא לבטלה : כל בשרו , אמרו חכמים מים שכל בשרו עולה בהן , וכמה הן אמה על אמה ברום ג' אמות נמצאת שיעור המקוה מ' סאה :
V. 14. לפני ד׳ אל פתח אהל מועד, im Nikanortor, wie מצורע Kap. 14, 11 שער ניקנור, die Grenze zwischen עזרת נשים und עזרת ישראל, gehört noch zu מחנה לויה, das mit הר הבית beginnt und bis zur עזרת ישראל reicht, mit welcher מחנה שבינה anfängt. Siehe zu Bamidbar 5, 1-4. Wie מצורע selbst außerhalb מחנה ישראל zu verweisen ist, darf זב וזבה usw. nicht מחנה לויה betreten. Es ist nicht ganz entschieden, ob מן התורה ein טכול יום דזב in dieser Beziehung dem זב gleichsteht. (Siehe Nasir 44b תוספו׳ daselbst und Sebachim 32b; siehe auch כ׳׳מ zu הל׳ ביאת מקדש hinsichtlich 9, 3 מחוסר כפורים במחנה שכינה). Ist טבול יום דוב מן התורה אסור במחנה לויה, so müsste hier der זב bereits am siebten Tage vor העריב שמש gebadet haben, damit er mit העריב שמש den Charakter טבול יום verloren habe.