Hebräischer Text (nach der Masorah)
וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י יְגַלַּ֣ח אֶת־כׇּל־שְׂעָר֗וֹ אֶת־רֹאשׁ֤וֹ וְאֶת־זְקָנוֹ֙ וְאֵת֙ גַּבֹּ֣ת עֵינָ֔יו וְאֶת־כׇּל־שְׂעָר֖וֹ יְגַלֵּ֑חַ וְכִבֶּ֣ס אֶת־בְּגָדָ֗יו וְרָחַ֧ץ אֶת־בְּשָׂר֛וֹ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵֽר׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Am siebten Tage schert er all sein Haar: seinen Kopf, seinen Bart, die Brauen seiner Augen, all sein Haar soll er scheren, und wäscht seine Kleider, badet seinen Leib in Wasser und wird rein.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Am siebenten Tage aber, scheert er sich alle seine Haare ab, sowohl vom Kopf als vom Barte, die Augenbraunen, überhaupt alles Haar scheert er ab, wäscht seine Kleider, badet sich in Wasser und wird rein.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Am siebenten Tage schere er sein ganzes Hār ab, Kopf, Bart, Augenbrauen und all sein Haar soll er abscheren, wasche seine Kleider, bade seinen Leib im Wasser, und er ist rein.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
אם זיבענטען טאגע אבער, שעערט ער זיך אללע זיינע הארע אב, זאוואהל פֿאם קאפף אלס פֿאם בארטע, דיא אויגענבראוינען, איבערהויפט אללעס האר שעערט ער אב, וואשט זיינע קליידער, באדעט זיך אין וואסער אונד ווירד ריין.
Onkelos
וִיהֵי בְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה יְגַלַח יָת כָּל שַׂעֲרֵהּ יָת רֵישֵׁהּ וְיָת דִקְנֵהּ וְיָת גְבִינֵי עֵינוֹהִי וְיָת כָּל שַׂעֲרֵהּ יְגַלָח וִיצַבַּע יָת לְבוּשׁוֹהִי וְיַסְחֵי יָת בִּסְרֵהּ בְּמַיָא וְיִדְכֵּי
Raschi
את כל שערו וגו'. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, לְהָבִיא כָּל מְקוֹם כִּנּוּס שֵׂעָר וְנִרְאֶה (סוטה ט"ז):
Raschi (Deutsche Übersetzung)
All sein Haar, es steht hier erst ein umfassender Ausdruck und dann Beispiele und dann wieder ein umfassender Ausdruck, um jede Stelle, an der Haar angesammelt und sichtbar ist, hinzuzufügen (Sota 16a).
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Biur von Moses Mendelssohn
והיה ביום השביעי, מיום בואו אל המחנה. וגלח את כל שערו, כלל. את ראשו, אפי' נזיר שנאמר בו תער לא יעבור על ראשו, אם נצטרע ונרפא יגלח את ראשו. ואת זקנו, אפי' כהן שנא' בו ופאת זקנם לא יגלחו, מגלח לצרעתו. ואת גבת עיניו, פרט. ואת כל שערו יגלח חזר ופרט, מרבה כל מקום שער הנראה כשהוא ערום כעודר וכמוסק, וממעט בית הסתרים, וכן שנינו (נגעים פ"ב ד'), כשם שנראה לנגעו כך נראה לתגלחתו. וכבס את בגדיו, שלובש שאינו מטמא אותן עוד במגע, וכנוס בגדים שלמעלה אותן שיושב עליהן, שאינו מטמא עוד במושב כמו שפרשנו:
V. 9. והיה ביום השביעי וגו׳. Wie die Rückhaltlosigkeit der von ihm geforderten Hingebung bei seinem Wiedereintritt aus dem unsozial tierischen in den sozial menschlichen Stand ihm durch תגלחת zum Bewußtsein zu bringen war (V. 8): so tritt an ihn dieselbe Forderung hinsichtlich seines Wiedereintritts aus dem sozial menschlichen in den jüdisch göttlichen Berufskreis durch wiederholtes תגלחת שניה ,תגלחת, heran und lehrt ihn das im jüdischen Gesetzesheiligtum gelehrte sittliche Ideal in seiner ganzen, den bloß sozialen Menschen weit überragenden Höhe schätzen und zur energievollen Arbeit an sich selbst achten und beherzigen.
את ראשו ואת זקנו: hier ist עשה דוחה לא תעשה (Nasir 41a; siehe zu Kap 19, 27). Sota 16 b: יגלח כל שערו ריבה את ראשו וגו׳ מיעט ואת כל שערו יגלח ריבה ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל מאי ריבה ריבה הכל ומאי מיעט שיער שבחוך החוטם. (Über כלל ופרט und ריבה ומיעט siehe Kap. 11, 9. — Siehe V. 8.)
וטהר: nach der טבילה hat er den Charakter טבול יגם, ist מותר במעשר und אסור בתרומה. Nach הערב שמש wird er מותר בתרומה, bleibt aber als מחוסר כפרה noch אסור בקדשים, bis er am anderen Tage seine Opfer gebracht.