Hebräischer Text (nach der Masorah)
אֶת־הַצִּפֹּ֤ר הַֽחַיָּה֙ יִקַּ֣ח אֹתָ֔הּ וְאֶת־עֵ֥ץ הָאֶ֛רֶז וְאֶת־שְׁנִ֥י הַתּוֹלַ֖עַת וְאֶת־הָאֵזֹ֑ב וְטָבַ֨ל אוֹתָ֜ם וְאֵ֣ת ׀ הַצִּפֹּ֣ר הַֽחַיָּ֗ה בְּדַם֙ הַצִּפֹּ֣ר הַשְּׁחֻטָ֔ה עַ֖ל הַמַּ֥יִם הַֽחַיִּֽים׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
den lebendigen Vogel nimmt er allein und das Zedernscheit mit der karmoisinroten Wolle und dem Ysop, und tunkt diese zugleich mit dem lebendigen Vogel in das Blut des geschlachteten Vogels auf dem lebendigen Wasser,
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Hierauf nimmt er den lebenden Vogel sammt dem Cedernholz, der hochrothen Wolle und dem Ysop tunkt dieses alles, nebst dem lebenden Vogel, in das Blut des geschlachteten Vogels, welches unter dem frischen Wasser ist,
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
und den lebenden Vogel, sowie das Zedernholz, die Karmesinwolle und den Ysop nehme er und tauche sie samt dem lebenden Vogel in das Blut des über dem lebendigen Wasser geschlachteten Vogels.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
היראויף נימט ער דען לעבענדען פֿאגעל זאמט דעם צעדערןהאלץ, דער האדראהטען וואללע, אונד דעם היזאפען, טונקט דיזעס אללעס, נעבסט דעם לעבענדען פֿאגעל, אין דאז בלוט דעס געשלאכטעטען פֿאגעלס, וועלכעס אונטער דעם פֿרישען וואסער איזט.
Onkelos
יָת צִפְּרָא חַיְתָא יִסַב יָתַהּ וְיָת אָעָא דְאַרְזָא וְיָת צְבַע זְהוֹרִי וְיָת אֵזוֹבָא וְיִטְבּוֹל יָתְהוֹן וְיָת צִפְּרָא חַיְתָא בִּדְמָא דְצִפְּרָא דִנְכִיסָא עַל מֵי מַבּוּעַ
Raschi
את הצפר החיה יקח אתה. מְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ אוֹגְדָהּ עִמָּהֶם, אֶלָּא מַפְרִישָׁהּ לְעַצְמָהּ, אֲבָל הָעֵץ וְהָאֵזוֹב כְּרוּכִין יַחַד בִּלְשׁוֹן הַזְּהוֹרִית, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֶת הָאֵזֹב — קִיחָה אַחַת לִשְׁלָשְׁתָּן; יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁאֵינָהּ בִּכְלַל אֲגֻדָּה, כָּךְ לֹא תְהֵא בִכְלַל טְבִילָה, תַּ"ל וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה — הֶחֱזִיר אֶת הַצִּפּוֹר לִכְלַל טְבִילָה (ספרא):
Raschi (Deutsche Übersetzung)
Den lebenden Vogel nehme er für sich, das lehrt, daß er ihn nicht mit jenen zusammenbindet, sondern ihn für sich trennt; aber das Holz und der Ysop werden mit der roten Schnur zusammengebunden, wie es heißt, und das Zedernholz und die rote Schnur und den Ysop, ein Nehmen für alle drei; ich hätte nun meinen können, wie er nicht dazu gebunden wird, so soll er auch nicht miteingetaucht werden, darum steht, er tauche sie ein mit dem lebenden Vogel, zum Eintauchen vereinigt er den Vogel wieder mit ihnen (Tor. koh.).
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Biur von Moses Mendelssohn
את הצפר החיה יקח אתה, מלמד שאינו אוגדה עמהם, אלא מפרישה לעצמה, אבל העץ והאזוב כרוכין יחד בלשון הזהורית, כענין שנאמר ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב קיחה אחת לשלשתן, יכול כשם שאין הצפור בכלל האגודה, כך לא תהא בכלל טבילה, ת"ל וטבל אותם ואת הצפור החיה, החזיר את הצפור לכלל טבילה, מפי' רש"י ז"ל והוא פשוטו של מקרא. על המים החיים, אשר דם הצפור נופל למעלה מן המים, או על כמו עם, כמו על הנשים (שמות ל"ה כ"ב), כלומר לא בדם אחר מן הצפור הזה, אלא בדם צפור שהוא מעורב עם המים החיים, וראב"ע ז"ל אמר על המים, שהדם מעורב עמם, וזה קרוב לדברנו:
V. 6. ת׳׳כ) מלמד שהוא מפרישה לעצמה :את הצפור החיה יקח אותה וגו׳). Obgleich, wie V. 2 bemerkt, die ארבעה מינין שבמצורע מעכבין זה את זה, somit ein zusammengehörendes Ganze bilden, so bleibt doch der Vogel allein, und die drei anderen Gegenstände werden zusammen mit einander verbunden: נטל עץ ארז ואזוב ושני תולעת וכרכן בשירי הלשון (Negaim daselbst) die Wolle reicht weiter hinab und mit dem herabhängenden Ende derselben, בשירי הלשון, werden die drei Objekte zusammen gebunden daher auch: וטבל אותם ואת הצפור החיה וגו׳, beim Eintauchen nimmt er die zusammengebundenen drei und den Vogel vereinigt in die Hand (daselbst). – כדם וגו׳ על המים החיים, das Wasser muss im Verhältnis zum Blute ein solches sein, daß beide in der Mischung kenntlich sind, es ward dafür ein רביעית bestimmt, das selbst gegen das Blut des größten צפור דרור nicht verschwindet, und worin das Blut selbst des kleinsten sichtbar bleibt: אין לך גדולה שמדחת את המים ואין לך קטנה שנדחית מפני המים.