Die Torah - Die fünf Bücher Mose
וחלצו את האבנים. כְּתַרְגּוּמוֹ: וִיִשְׁלְפוּן — יִטְּלֵם מִשָּׁם, כְּמוֹ וְחָלְצָה נַעֲלוֹ (דברים כ"ה) — לְשׁוֹן הֲסָרָה:
אל מקום טמא. מָקוֹם שֶׁאֵין טְהָרוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת שָׁם, לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁהָאֲבָנִים הַלָּלוּ מְטַמְּאוֹת מְקוֹמָן בְּעוֹדָן בּוֹ (ספרא):
Daß man die Steine ausreiße, wie der Targum sagt, man ziehe sie heraus, nehme sie von dort fort, wie (Deut. 25, 9), sie ziehe seinen Schuh aus = entfernen. An einem unreinen Ort, ein Ort, der nicht zu reinen Dingen benutzt wird (Tor. koh.); der Vers lehrt dich, daß diese Steine den Ort verunreinigen, solange sie da sind (Tor. koh.).
וצוה הכהן וחלצו , הלווי בכהן והחליצה בכל אדם · וחלצו , לשון הסרה ממקומו כמו וחלצה נעלו (דברי' ך"ה ט'), וכן ת"א ז"ל וישלפון , ונזכר הכבד לפי שליחיצת אבני : מן הקיר צריכין כלים , ואין כן חלילת נעל · בהן , כמו ראיה לפרושנו על שקערורות ירקרקות או אדמדמות , שבלן על האבנים המנוגעות · אל מחוץ לעיר, כמו אל מקום ידוע שהוא מחו לעיר מוכן להשליך שם אבנים כאלה , ואילו נאמר והשליכו אתהן חוץ לעיר' או מחוץ לעיר , הייתי אומר שכל אחד ישליך למקום שירצה , כן נ"ל · אל מקום טמא , אין מקום טמא שאין קרקע בת קבול טומאה, לכן אמרו בת"כ שיהא מקומו טמא , כלומר המקום שישליכום שם יקראו טמא , וזהו שפי' רש"י ז"ל אל מקום טמא , מקום שאין טהרות משתמשות שם , למדך הכתוב שהאבנים הללו מטמאות מקומן בעודן בו :
V. 40. וחלצו :וצוה הכהן וחלצו an diesem Plural lehrt die Halacha den Satz daß, wenn die Mauer zwei Häuser scheidet, der Nachbar sich mit an dieser חליצה zu beteiligen habe, מכאן אמרו אוי לרשע אוי לשכנו (Negaim 12b). — אל מקום טמא der Ort wird dadurch טמא, indem die Steine מטמאין במגע ובמשא ובביאה (Negaim 13, 2) אתהן אל מחוץ לעיר: nicht wie אדם nur aus מוקפות חומה, sondern aus jeder Stadt ת׳׳כ; vergl. בגדים (oben zu Kap. 13, 47).