Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:

Hebräischer Text (nach der Masorah)

וּבָא֙ אֲשֶׁר־ל֣וֹ הַבַּ֔יִת וְהִגִּ֥יד לַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹ֑ר כְּנֶ֕גַע נִרְאָ֥ה לִ֖י בַּבָּֽיִת׃

Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)

so kommt der, dem das Haus eignet, und berichtet dem Priester: als ob ein Schaden am Hause sei, scheint mir.

Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)

So soll derjenige, dem das Haus gehört, kommen, dem Priester berichten und sprechen: es zeigt sich etwas in meinem Hause wie der Aussatz.

Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)

so komme der, dem das Haus, und berichte dem Priester also: Wie Aussatz zeigt sich mir am Hause.

Mendelssohn-Übersetzung im Original

זא זאלל דעריעניגע , דעם דאז הויז געהערט , קאממען , דעם פריסטער בעריכטען אונד שפרעכען : עס צייגט זיך עטוואס אין מיינעם הויזע , וויא דער אויסזאץ ·

Onkelos

וְיֵיתֵי דִי דִילֵהּ בֵּיתָא וִיחַוִי לְכַהֲנָא לְמֵימָר כְּמַכְתָּשָׁא אִתְחֲזִי לִי בְּבֵיתָא

Raschi

כנגע נראה לי בבית. שֶׁאֲפִלּוּ הוּא חָכָם וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא נֶגַע וַדַּאי, לֹא יִפְסֹק דָּבָר בָּרוּר לוֹמַר "נֶגַע נִרְאָה לִי", אֶלָּא "כְּנֶגַע נִרְאָה לִי":

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Gleich einem Schaden habe ich am Hause bemerkt, denn selbst, wenn er ein Gelehrter ist und weiß, daß es sicher ein Schaden ist, spreche er nichts Bestimmtes aus, zu sagen, ich habe einen Schaden bemerkt, sondern gleich einem Schaden habe ich bemerkt (Tor. koh., Neg. XII).

Biur von Moses Mendelssohn

ובא אשר לו הבית , לפי הפשט אפשר אם השכיר ביתו לאחר , ונראה בו נגע , אין הדר בו הולך אל הכהן , אלא מי שהבית שלו , וזהו אשר לו הבית שהוא אדון לבית , וכן לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו (ויקר' ו' ג') , ואין לי הכרע מדברי המשניות והברייתות , ובת"כ אמרו ובא אשר לו הבית , שלא ישלח ביד שליח : והגיד , כל לשון הגדה ביאור דברים , שישא ויתן עם הכהן על דבר זה , הכהן ישאל איך קרה הדבר , והוא יגיד לו , וזהו שאמרו בת"כ והגיד לכהן , ידקדק הכהן כיצד בא הנגע לביתו : לאמר , אמירה הסמוכה , כך יאמר לו כנגע נראה לי בבית : כנגע , דרך מוסר אלא יחליט ויורה לפני הכהן שהוא נגע , אעפ"י שאין טומאה וטהרה אלא על פי הכהן , וכן אמרו אפילו תלמיד חכם ויודע שהוא נגע וודאי לא יגזור ויאמר נגע נראה לי בבית , אלא כנגע : נראה לי בבית , למדנו שלא ילך על פי מה ששמע מדברי אנשי ביתו , אלא על פי מה שראה בעיניו , כדי שיוכל לפרש דבריו ולהגיד הכל לכהן , ויראה טעמו של דבר לפי שבמלות הכהן צריך לפנות את הבית , צריך שיבין הכהן מדבריו שהוא נגע ממש ממראות המטמאין , ואין כן במראה צרעת עור בשר ובגדים : בבית , מתוכו , שאינו מטמא מאחוריו :

Direktlink zu dieser Stelle:

Text herunterladen