Die Torah - Die fünf Bücher Mose
בצמר או בפשתים. שֶׁל צֶמֶר אוֹ שֶׁל פִּשְׁתִּים, זֶהוּ פְשׁוּטוֹ; וּמִדְרָשׁוֹ: יָכוֹל יָבִיא גִּזֵּי צֶמֶר וַאֲנִיצֵי פִשְׁתָּן וְיִשְׂרְפֵם עִמּוֹ? תַּ"ל "הוּא" באש תשרף — אֵינָהּ צְרִיכָה דָבָר אַחֵר עִמָּהּ, אִם כֵּן מַה תַּ"ל "בַּצֶּמֶר אוֹ בַפִּשְׁתִּים"? לְהוֹצִיא אֶת הָאֻמְרִיּוֹת שֶׁבּוֹ שֶׁהֵן מִמִּין אַחֵר; אֻמְרִיּוֹת לְשׁוֹן שָׂפָה, כְּמוֹ אִימְרָא (ספרא):
Aus Wolle oder aus Leinen, von Wolle oder von Leinen, das ist die einfache Erklärung. Der Midrasch sagt, ich hätte meinen können, er bringe Wollflocken und Flachsbündel und verbrenne sie mit ihm zusammen... בצמר; darum steht, es werde im Feuer verbrannt, es braucht nichts anderes dabei zu sein; was lehrt uns dann aber, aus Wolle und aus Leinen? Um die Säume daran, die aus einer anderen Art bestehen, auszuschließen (Tor. koh.); אימריות sind Säume wie אימרא (Taanit 11b).
בצמר או בפשתים , של צמר או של פשתים זהו פשוטו לשון רש"י ז"ל , ופי' רא"מ ז"ל שכוונתו שבי"ת בצמר בפשתים , כבי"ת והנותר בבשר ובלחם כמו מן , מן הבשר ומן הלחם , וכן ביום השמיני והלאה , כמו מיום השמיני והלאה , וכן בצמר או בפשתים , מצמר או מן הפשתים , וסוף סוף מקרא שאינו צריך הוא שהוא מפורש למעלה , וצריכין אנו לדרשת רבותינו ז"ל שבא להוציא את האומריות , שאם יש אימרא לבגד ממין אחר , אינו נשרף עמו , וכן שנינו (נגעים פרק י"א י') , חלוק שנראה בו נגע , מציל את האומריות שבו , אפילו הן ארגמן , כלומר וכל שכן זהב וכסף שאין מינן מטמאין בנגעים כלל , וכן נראה מפשוטו של מקרא שהוסיף אשר יהיה בו הנגע , כלומר החלקים שיש בו טומאת הנגע , וזהו בצמר או בפשתים או את כל כלי העור , שהן לבדן מקבלין טומאת הנגע : צרעת ממארת היא , אפשר שחזר לומר כן , לתת טעם למה תשרף , ולא יוכל להשליכה למקום טמא , ואמר שהיא צרעת ממארת לאחרים , כמו סילון ממאיר המכאיב לאחרים , ואם לא ישרף אפשר שיזיק לבגד אחר שיכנס ממנו הנגע :
V. 52. להוציא את האמריות :ושרף את הבגד וגו׳, es ist nur der weiße Gewandteil, nicht aber sind die farbigen Säume und Verbrämungen mit zu verbrennen.