Hebräischer Text (nach der Masorah)
וְרָאָ֨ה אֶת־הַנֶּ֜גַע בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י כִּֽי־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בַּ֠בֶּ֠גֶד אֽוֹ־בַשְּׁתִ֤י אֽוֹ־בָעֵ֙רֶב֙ א֣וֹ בָע֔וֹר לְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יֵעָשֶׂ֥ה הָע֖וֹר לִמְלָאכָ֑ה צָרַ֧עַת מַמְאֶ֛רֶת הַנֶּ֖גַע טָמֵ֥א הֽוּא׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Und sieht er den Schaden am siebten Tag, daß der Schaden in dem Gewande sich ausgebreitet hat, oder in dem Kette- oder in dem Einschlaggarn, oder in dem Fell, zu welchem Werk auch das Fell verarbeitet sein mag: so ist der Schaden ein verderblicher Aussatz, unrein ist er.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Am siebenten Tage besieht er ihn wieder. Findet er, daß der Schaden sich ausgebreitet im Gewand, in Kette oder Einschlag, oder im Leder, in allen Kunstarbeiten, wozu das Leder gebraucht wird, so ist es ein schädlicher Aussatz, er ist unrein.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
und wenn er am siebenten Tage das Mal besieht, und [wahrnimmt], daß das Mal um sich gegriffen am Kleide, Gewebe, Gewirke oder Leder — zu welchem Werke auch das Leder verarbeitet ist —, so ist das Mal ein bösartiger Aussatz; es ist unrein.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
אם זיבענטען טאגע בעזיהט ער איהן ווידער • פֿינדעט ער , דאס דער שאדען זיך אויסגעברייטעט , אים געוואנד , אין קעטטע אדער איינשלאג , אדער אים לעדער , אין אללען קונסטארבייטען , וואצו דאז לעדער געברויכט ווירד , זא איזט עס איין שעדליכער אויסזאץ , ער איזט אונריין •
Onkelos
וְיֶחֱזֵי יָת מַכְתָּשָׁא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה אֲרֵי אוֹסֵף מַכְתָּשָּׁא בִּלְבוּשָׁא אוֹ בְשִׁתְיָא אוֹ בְעַרְבָא אוֹ בְמַשְׁכָּא לְכֹל דִי יִתְעֲבֵד מַשְׁכָּא לְעִבִידָא סְגִירוּת מְחַסְרָא מַכְתָּשָׁא מְסָאָב הוּא
Raschi
צרעת ממארת. לְשׁוֹן סִלּוֹן מַמְאִיר (יחזקאל כ"ח), פויי"נט בְּלַעַז; וּמִדְרָשׁוֹ: תֵּן בּוֹ מְאֵרָה שֶׁלֹא תֵהָנֶה הֵימֶנּוּ (ספרא):
Raschi (Deutsche Übersetzung)
Ein fressender Aussatz, von (Jech. 28, 24), zum stechenden Dorn; stechend in anderen Sprachen. Der Midrasch sagt, lege Verwünschung darauf, indem du keinen Nutzen davon haben darfst (Tor. koh.).
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Biur von Moses Mendelssohn
כי פשה הנגע בבגד וגו' , חזר לפרוט כלן , ולמדו רבותינו שבא ללמד אפי' אין הפשיון סמוך לנגע , אלא כל מקום שפשה בבגד או בשתי וכו' נקרא פשיון ומוחלט לטומאה , לא כמו בנגעי עור בשר , אלא שהפשיון הסמוך בכל שהוא , והרחוק כגריס , וזה פשה הנגע , שיהיה הפשיון הרחוק כשיעור נגע : צרעת ממארת הנגע , פי' רשב"ם ז"ל כמו סילון ממאיר וקוץ מכאיב , וכן המארה והמהומה , לשון קללה וחסרון , אבל רש"י ז"ל פי' לשון סילון ממאיר פויג"נט בלע"ז (ובל"א לוגס"פינט , שטעכנד) , וכן אמר ראב"ע ז"ל כמו סילון ממאיר , ואמר שסילון כמו קוץ , יהי' ממאיר כמו מכאיב , והמ"ם הב' במלת ממארת שרש ואינה מגזרת מארה , וכן דעת רד"ק ז"ל בשרשים ששרשו מאר וכן נכון , ולדעתי אמר כן בנגעי הבגד , לדמותו לסילון ממאיר שלא יגלה לכל , כי נגעי עור בשר אעפ"י שמחליטין לטומאה , יש תרופה ורפואה לאחר זמן , כאמרו נרפא נגע הצרעת מן הצרוע (לקמן י"ד ג') , אבל בגד מוחלט אין לו תקנה אלא ישרף וזהו צרעת ממארת כמו הקוץ והסילון ששרף ישרפו , כן הבגד המנוגע הזה באש ישרף , וכמו סילון שהוא ממאיר לאחר , שבני אדם נגפים בו , כן זה צרעת ממארת לאחר , שמכלה את הבגד כלו :
V. 51. בבגד ,כי פשה הנגע בבגד וגו׳ usw., selbst wenn das פשיון nicht בסמון sondern entfernt von dem ersten Flecken im Gewande usw. sich zeigt. ממארת, nach ת׳׳כ: תן בו מאירה ולא תהנה בו bezeichnete ממארת den אסור הנאה den Anschluss des בגד המוחלט von jeder Benutzung. Jechesk. 28, 24 kommt ממאיר als Epitheton von Dorn oder Stachel: סלון ממאיר vor. Die Ableitung ist dunkel. Ob מאר mit מער der Wurzel von מערה, Höhle zusammenhängt, und in Grundbedeutung: Aushöhlen Unterhöhlen, und daher ein Verderben, Vernichten bezeichnet, geben wir zu bedenken. Auch בגד המוסגר ist אסור בהנאה, wird aber z. B. טהור und מותר, wenn es in kleine, weniger als ג׳ על ג׳ אצבעות große Stücke zerschnitten worden (Negaim 11, 12).