Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֧ה בְעוֹר־בְּשָׂרָ֛ם בֶּהָרֹ֖ת כֵּה֣וֹת לְבָנֹ֑ת בֹּ֥הַק ה֛וּא פָּרַ֥ח בָּע֖וֹר טָה֥וֹר הֽוּא׃ {ס}        
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
und es sieht der Priester und siehe, in der Haut ihres Fleisches sind Glanzstellen, aber dunkelweiß: so ist dies nur ein Glanz, der in der Haut aufgegangen ist, er ist rein.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Der Priester sieht, daß in der Haut weiße Flecken sind, die keinen Glanz haben, so ist es ein Grieselausschlag, der in der Haut hervorgeblüht hat, er ist rein.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
und der Priester sieht, und siehe, mattweiße Flecke an der Haut ihres Fleisches, so ist es der Bohak, der an der Haut ausgebrochen, er ist rein.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
דער פריסטער זיהט, דאס אין דער הויט וויסע פֿלעקען זינד, דיא קיינען גלאנץ האבען, זא איזט עס איין פֿריזעלאויסשלאג, דער אין דער הויט הערפֿאר געבליהט האט, ער איזט ריין·
Onkelos
וְיֶחֱזֵי כַהֲנָא וְהָא בִמְשַׁךְ בִּסְרְהוֹן בַּהֲרָן עָמְיָן חַוְרָן בָּהֲקָא הוּא סָגֵי בְמַשְׁכָּא דְכֵי הוּא
Raschi

כהות לבנת. שֶׁאֵין לֹבֶן שֶׁלָּהֶן עַז אֶלָּא כּוֹהֶה:

בהק. כְּמוֹ לֹבֶן הַנִּרְאֶה בִּבְשַׂר אָדָם אָדֹם, שֶׁקּוֹרִין רוש"ו, בֵּין חֲבַרְבּוּרוֹת אַדְמִימוּתוֹ, קָרוּי בֹּהַק, כְּאִישׁ עַדְשָׁן שֶׁבֵּין עֲדָשָׁה לַעֲדָשָׁה מַבְהִיק הַבָּשָֹר בְּלֹבֶן צַח:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Trübweiß, ihre weiße Farbe ist nicht hell, sondern trübe. Ein heller Ausschlag, wie das Weiße, das am Fleische eines rötlichen Menschen, den man rosso einen Rötlichen nennt, zwischen seinen roten Flecken sichtbar ist; das wird בהק genannt. (Wie an einem Menschen mit linsenähnlichen Flecken zwischen einer Linse und der anderen das Fleisch in hellweißer Farbe glänzt.)

Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch

V. 39. בהק הוא: alle weißen Stellen, deren Weiße, כהות, dunkler als die dunkelste der vier מראות, nämlich dunkler als קרום ביצה ist, heißen בוהק und sind rein בהק heißt chaldäisch glänzen, leuchten. Davon auch wahrscheinlich der Ausdruck דבו המובהק der für ihn besonders hervorleuchtende Lehrer, שרוב תכמתו ממנו. Über diesen Anschluss der בהק-Lehre an das נתק-Gesetz siehe zu V. 30.

Biur von Moses Mendelssohn

בהרת כהות לבנת, פי' רש"י ז"ל שאין לובן שלהן עז אלא כיהה , ואין מלות כהה בכל מקום שוה בטעמו , שהרי בהסגר שני של צרעת עור בשר נאמר והנה כהה הנגע , ואפילו עז טהור וכמו שפרשנו שם , כי אין כהה לבד על כהיית מראה , אלא על כל רפיון פעמים רפיון מראה , ופעמים רפיון הנגע , שאין בכחו להביא סימני טומאה , וכאן קורא כהות אותן הבהרות שהן חלושות בלובן למטה ממראה קרום ביצה, ואפשר שכן דעת בעל הטעמי' שסמך בנגינה כהות לבנות, להורות שמדבר על חולשת מראה הלובן , שהוא למטה מד' מראות המטמאות, ואילו היה שב על הנגע , היה לו לסמוך בנגינה בהרות כהות , ולהפריד מהן מלת לבנות · והבן · בהק הוא , כמין לובן הנרא' בבשר אדם אדום שקורין רוס"ה, [°והוא רוס"א ובל"א (ראָטקאָפף)°] , בין חברבורות אדמימותו קרוי בהק, כאיש עדשן , שבין עדשה לעדשה מבהיק הבשר בלובן לא כן פי' רש"י ז"ל , ולא מצאנו מלה זאת במקום אחר בכתבי הקדש , אבל בלשון חכמים ז"ל השתמשו בשרש זה על הזהר , ואמרו מבהיק מסוף העולם ועד סופו , ואנקלוס ז"ל פתר בהרת בהרא, ובהק תרגם בוהקא , אבל יב"ע תרגם בהרת בהקא , ובהק תרגם צמר שהוא לובן , כמו אתונות צחורות ( שופטי' ה' י') , צמר צחר, ואפשר כמו שאמרה תורה על מראות נגעים שבעור וטמאו הכהן צרעת הוא (פרשה י"ג) , אמרה על מראות כהות הללו , שאין שבתן צרעת אלא בהק יש בבשר זה , והוא פרח בעור ועשה בהרות הללו , ולכן טהור הוא, ואינו צריך להסגירו כלל · ואיש , בין איש בין אשה , ולא נאמר איש אלא לענין שלמטה איש פורע ופורם ואין אשה פורעת ופורמת כך אמרו בת"כ :

Text herunterladen