Die Torah - Die fünf Bücher Mose
בראש או בזקן. בָּא הַכָּתוּב לְחַלֵּק בֵּין נֶגַע שֶׁבִּמְקוֹם שֵׂעָר לְנֶגַע שֶׁבִּמְקוֹם בָּשָׂר, שֶׁזֶּה סִימָנוֹ בְּשֵׂעָר לָבָן וְזֶה סִימָנוֹ בְּשֵׂעָר צָהֹב:
Im Haupthaar oder im Bart, der Vers kommt und unterscheidet zwischen einem Aussatzschaden an einer Haarstelle und einem Aussatzschaden an einer Fleischstelle; bei diesem ist weißes Haar das Zeichen, und bei jenem ist goldgelbes Haar das Zeichen (Tor. koh.).
ואיש או אשה , זכר בנתקים איש או אשה , לפי שאמר בראש או בזקן , הייתי אומר מי שאפשר בו נתק זקן מטמא , אשה שאין לה זקן , לא תטמא אפילו בנתק הראש , הוצרך להזכיר שתיהן , בראש לאיש או אשה , או בזקן לאיש : בו , האיש עיקר : בראש או בזקן , הכתוב מחלק בין נגע שבמקום שער לנגע שבמקום בשר , שזה סימנו בשער לבן , וזה סימנו בשער צהוב , שנהפך שער שחור שבו לצהוב , נתק הוא , כך שמו של נגע שבמקום שער מפי' רש"י ז"ל , הבין רמב"ן ז"ל שכוונת רבינו כי נגע הנתק נראה במקום שער , שעדיין שערות הראש או הזקן במקומם , ופרשת ואיש כי ימרט ראשו מדברת כשינשרו השערות ויקרח הראש יהיה טהור מטומאת נתקים , ותמה עליו כי הראש והזקן בעוד השיער עליהן אינן מטמאין במראות נגעים כלל , ולדעתי נגע שבמקום שיער שאמר רבינו ז"ל אינו אלא תאר הראש והזקן שהן מקומות המגדלים שער , אבל עכשיו מקום הנגע פנוי משיער , שזהו עצמו הנגע שנתקו השערות ממקומם • וכן זה שאמר נתק הוא , כך שמו של נגע שבמקום שער , אין כוונתו שהוא שם בלי פתרון , לפי שהשער עדיין נוטה בו , וכמו שהבין רמב"ן ז"ל , אלא שזה נגע זה נתק בעבור שנתק השער ממקו' זה , שהוא סימן הנגע , לא כנגעי עור בשר ששמותיהן שאת ובהרת בעבור מראותיהן , כי נגע הראש והזקן טומאת הנתק , לא מראה הלובן כי מטמא בכל המראות לבן שחור ירוק , ולכן נקרא שמו נתק • וכן מה שאמר רבינו זה סימנו בשער לבן , וזה סימנו בשער צהוב , אין כוונתו שלענין המראות שוה לצרעת עור בשר שמטמא בד' מראות הנראין תחת השיער , כמו שהבין רמב"ן ז"ל , ותמה עליו שדבריו סותרים זה את זה שלהלן (פסוק ל"ב) , פי' לא כמראה נתקין של מקום שער שאין מטמאין בארבע מראות בהרת ותולדתה ושאת ותולדתה , אבל כוונתו על הבדל סימן טומאה שלהן , שעל ידו הוא מוחלט , שבנגעי עור בשר שער לבן מחליטו , ובנגע שבמקום שיער , שער צהוב מחליטו , כי המראות לבד אינן מטמאין , ואולם מלשון לא כמראה נתקין של מקום שער משמע שגם בנגע הנתק יש שנוי מראה , אלא שאין צריך להיות ממראות נגעים של עור בשר , אלא כל המראות שוין בנתק בין לבן בין ירוק בין שחור , וכמו ששנו בתוספתא הנגעים מטמאים בכל המראות אפילו לבנים בשחור ושחורים בלבן ומטמאים בשער צהוב דק שמראיו כתבנית הזהב , ועדיין אין אנו יודעים מה בין פרשה זו של נתקי הראש שיטמאו בכל המראות ושער צהוב , לפרשת ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא , שמטהרו מטומאת נתקין ומטמאו במראו' נגעי עור בשר ובפסיון ובמחיה , ובשתיהן מקום הנגע קרוח ונתוק מן השיער , ואומר רמב"ן ז"ל שהנתק הוא כאשר ימרט אמצעות הראש , והשיער מקיף את הנתק מכל צד , וקרחת וגבחת הוא שימרט אחורי הראש כלו , או שימרט מפאת פניו כלו , ואין סביבות הנגע שער כלל , אז אינו נידון בסימני ראש וזקן , ורבינו שמשון מקולי ז"ל פי' שמריטת שער של נתק עתיד לחזור , וזהו לשון נתוק כמו ונתוק וכרות (פרשה כ"ב כ"ד) , נתקו כפות רגלי הכהנים (יהושע ד' י"ח) , אבל קרחת וגבחת שנאמרה בהן המריטה , הוא שאין השיער עתיד לחזור , שישאר הראש חלק ומלובן , כעין נחשת ממורט (מ"א ז' מ"ה) , וכמו ברק מרוטה (יחזק' כ"א י') , ואין זה נתק אלא קרח הוא גבח הוא וטהור , וכשיבוא בקרחת ובגבחת נגע צרעת יטמא כנגע עור בשר , באחת מד' מראות נגעים ובסימני מחיה ופסיון , ואחר שרמזנו זה בקצרה , נבאר דעתנו בפי' הכתובים בעז"ה :
V. 29. ואיש או אשה וגו׳. Verse 29-37, sowie Verse 40-43 handeln von נגעי ראש וזקן, von נגעים, die an den von Haar bewachsenen Kopf- und Bartteilen entstehen, Verse 29-37 von נתק, Verse 40-43 von קרחת und גבחת. Die נתק von קרחת und גבחת unterscheidenden Merkmale sind nicht ganz entschieden. Nach ראב׳׳ד zu ת׳׳כ und רמב׳׳ן z. St. ist נתק eine vereinzelte, durch Ausfallen der Haare kahl gewordene, ringsum von Haarwuchs umgebene Stelle (nach ראב׳׳ד, wie es scheint, nur oben in der Mitte zwischen Vorder- und Hinterkopf), während קרחת und גבחת die vom Nacken aufwärts oder von der Stirne aufwärts durch Enthaarung sich bildende Hinter- oder Vorderglatze ist. Nach ר׳׳ש (Negaim 10, 10) ist zwischen נתק und קרחת und גבחת jedoch ein spezifischer, nicht bloß ein räumlicher und quantitativer Unterschied. נתק wäre nur temporäre Enthaarung, קרחת und גבחת aber ein unheilbares Kahlwerden רמב׳׳ן z. St. bemerkt, daß die Ausdrücke נתק und מריטה für die letztere Auffassung sprechen. נתק: reißen, trennen, entrücken, bezieht sich aufs Haar und setzt nicht eine bleibende Veränderung der Haut voraus, während מרט, ja auch Ausdruck für das Polieren von Metallen, eine Beschaffenheitsveränderung der Haut andeutet. —
נתק, die vereinzelte, oder temporäre Enthaarung, ist an sich ein נגע, der, nach den meisten Autoritäten, auch ohne alle Farbveränderung der Haut, wenn die Stelle ein גרים groß ist, zweimaliges הסגר fordert und durch שער צהוב oder מוחלט :פשיון wird, während die vier מראות auf einer נתק-Stelle gar nichts bewirken. Dagegen ist קרחת und גבחת an sich durchaus kein נגע, die kahlgewordene Haut tritt vielmehr ganz in den Charakter des עור בשר, der übrigen Körperhaut ein, die für die ארבע מראות נגעים empfänglich ist, einem zweimaligen הסגר unterliegt und durch פשיון und מחיה den Charakter מוחלט erhält. Nur שער לבן findet nicht dabei statt.
זקן .בראש או בזקן heißt מן הפרק של לחי עד פיקה של גרגרת, vom Kinnbackengelenk bis zum Kehlkopf.