Die Torah - Die fünf Bücher Mose
מראשו. שֶׁל אָדָם ועד רגליו:
לכל מראה עיני הכהן. פְּרָט לְכֹהֵן שֶׁחָשַׁךְ מְאוֹרוֹ (ספרא):
Von seinem Haupte, des Menschen, bis zu seinen Füßen. Soweit die Augen des Kohen sehen; das schließt einen Kohen aus, dessen Augenlicht getrübt ist (Tor. koh. 2).
ואם פרוח תפרח הצרעת , למעלה אמר לא פשה הנגע בעור , ופסיון נגע הוא שנתפשט בעור יותר והפסיון בכל שהו , וזה סימן טומאה , וכאן לא אמר שפרח הנגע , אלא ואם פרוח תפרח הצרעת , כלומר הצרעת שבגופו שהולידה בעורו הנגע כנריס , עתה פרחה בכל המקומות , והולידה בהן מראה נגע , שהלבינה ידיו ורגליו וכל גופו , מלשון הפריחה הגפן (שמואל ה' ו' י"א) , פרח מטה אהרן (במדבר י"ז כ"ג) , שהגזע יוליד ען ועלים רבים לגמול פרי , וכן פריחת הצרעת בעור • הצרעת , שיהא בפריחה אחד מד' מראות נגעים , פרט לבהק שאינו טהור בפריחה • וכסתה הצרעת את כל עור הנגע , כלומר את כל עור הגוף שבו הנגע , כמו שפירש מראשו ועד רגליו מראש אדם זה ועד רגליו , וטעם שלא אמר את כל עורו , יראה בעיני שבא ללמדנו שאין הפריחה צריכה להיות בנגע עצמו , כגון שהיה מראה הנגע כסיד או כקרום ביצה , ומראה הפריחה כשלג או כצמר לבן וכסתה כל גופו , אעפ"י שלא כסתה את הנגע , ועדיין עומד במראיהו טהור , וזהו את כל עור הנגע ולא הנגע עצמו , זהו לפי פשוטו , ורבותינו דרשו את כל עור הנגע , עור הראוי לקבל נגע , פרט לשחין המורד ולמכוה המורדת , פי' שחין ומכוה שלא נרפאו , ויש בהן ליחה ולא העלו קרום מלמעלה שאין מקומם מטמא בנגע , מקומות כאלו אינן מעכבים את הפריחה • מראשו ועד רגליו , כבר אמר את כל בשרו , ובא להוציא ראש וזקן ורגלים , מראשו ולא תוך ראשו וזקנו , ועד רגליו ולא תוך רגליו , שאין צריך בהן פריחה , כך הוא בנגעים פרק ששי ובת"כ • לכל מראה עיני הכהן , פרט לבית הסתרים , שאינן נראין למראה עיניו כשאר מקומות הגוף , וזה מפורש במס' נגעים פ"ג :
V. 12. ואת פרות תפרה, auch wenn nur nach und nach, – את כל עור הנגע: alle diejenigen Hautteile, die für נגעי עור בשר empfänglich sind, mit Ausschluss z. B. der von שחין המורדת ומכוה המורדת (siehe Verse 18 u. 24) ergriffenen Stelle. מראשו ועד רגליו: mit Ausschluss תוך ראשו ותוך רגליו, der behaarten Kopfteile und der Fußsohlen ת׳׳כ) siehe מ׳ל׳מ zu הל׳ צרעת VI, 1). – פרט לבית הסתרים :לכל מראה עיני הכהן (ת׳׳כ) alles, was sich in ungezwungener Stellung dem Anblick des כהןdarbietet, mit Ausschluss des von Hautfalten und in Körperbiegungen Verdeckten. Die Beine werden in der Stellung des עודר, des Grabenden, die Arme in der Stellung des מוסק זיתים, des Olivenpflückenden, gesehen (Negaim 2, 4).